רובע הכניסה לעיר הנבנה בימים אלה סביב מתחם בנייני האומה, צפוי להפוך לרובע עסקים תוסס עם תשתית תחבורתית אשר תהפוך את הכניסה לעיר לנקודה הנגישה ביותר בירושלים ולאחת הנגישות ביותר בישראל. ברובע נבנים כ־20 מגדלי תעסוקה, מסחר, מגורים להשכרה, מלונאות ושטחי תרבות. הסיור בהובלת רביד הוכפלד, מנהלת רובע הכניסה לירושלים בחברת עדן – החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, המשמשת כחברה המנהלת של הפרויקט – יכלול תצפית מקומתו ה־21 של מלון Vert על הרובע ועל התקדמותם של הבנייה ושל פיתוח המרחב הציבורי. הפרויקט מקודם על ידי חברת עדן. הגג אינו נגיש לבעלי מוגבלויות והתפוסה בו מוגבלת. משך התצפית כשעתיים.

אדריכלים: אריה ואלדר שרון, 1981. אדריכלי השיפוץ: דונסקי אדריכלים ומעצבים, 2018. הזדמנות להתוודע למבנה הברוטליסטי האיקוני של בנק ישראל בקריית הממשלה, שעבר ב־2018 שיפוץ נרחב. הסיורים במשכנו המחודש של הבנק יכללו הסבר על מאפייניו האדריכליים של המבנה, על תערוכת המטבע המוצגת בו, על יצירות האמנות המשולבות בו ועל תפקידיו המרכזיים של בנק ישראל. משך הסיור כשעה ורבע. הכניסה בהצגת תעודת זהות ולאחר בידוק בטחוני.

אדריכלים: עדה כרמי, רם כרמי, 1992. סיור אדריכלות ואמנות בבית המשפט העליון, אשר יסתיים במפגש עם שופט באחד מאולמות המשפט. בסיור יוצגו הבחירה למקם את בית המשפט העליון במקום סמוך למבני הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, ולצד מבני ציבור, תרבות וחינוך מכוננים; וכן מקורות ההשראה לתכנונו של מבנה בית המשפט העליון. בביקור בתערוכה "אמת מארץ תצמח", בהדרכת האוצרת, יוצגו יצירות האמנות, המוטיבים והסמלים הישראליים וכן ציטוטים של נשים בולטות בחברה הישראלית המשולבים בה. משך הסיור כשעה. ניתן לחנות בחניון הלאום. לא תותר כניסה עם כלי נשק.

אדריכלים: וינשטין ועדיה אדריכלים, 2009. הזדמנות להתוודע למבנה החי הראשון מסוגו בארץ הנמצא בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ע"ש נילי ודוד. זהו אתר טבע עירוני־קהילתי יחיד מסוגו המתמקד בחקר פעילות הציפורים בעיר. הסיורים יכללו תצפית על מערכת החי והצומח המשולבת בקירות המבנה ובגגו, וכן תצפית מודרכת ממסתור הצפרות על בתי הגידול השונים ועל חיות הבר שבשטח התחנה.

אדריכל: משה ספדי, 2021. היכרות עם הבניין המסקרן של רשות העתיקות בקריית המוזיאונים – הקריה הלאומית לארכיאולוגיה על שם ג'יי וג'יני שוטנשטיין. בסיורים יוצגו ההיבטים העיצוביים והרעיון האדריכלי של המבנה, הבנוי מתחת לפני הקרקע ומדמה אתר חפירות ארכיאולוגי; וכן חלקיו השונים, הכוללים מעבדות טיפול בממצאים, ארכיונים, מחסנים, אולמות תצוגה ומכוני מחקר, המשמשים את המרכז הלאומי לצורך הפעילות הארכיאולוגית הענפה המתקיימת בישראל. סיור מודרך יתקיים בכל שעה עגולה. משך הסיור כחצי שעה. בין מועדי הסיורים אפשר יהיה לבקר בקומת המבואה של המבנה ובחצר ללא הדרכה.

סיור מודרך באחד הבניינים המרהיבים שנבנו בירושלים: משכנה החדש של הספרייה הלאומית, שבו שוכנים אוצרות התרבות החשובים של החברה הישראלית והעם היהודי, פריטים מאוספי היהדות, ישראל, האסלאם והמזרח התיכון וכן ארכיון הצליל הלאומי. הבניין משתרע על פני 46 אלף מ"ר, ולו שש קומות מעל הקרקע וחמש קומות תחתיה. הוא תוכנן ללא גדרות לרחוב, כהזמנה לציבור, ומעוצב כקוביית אבן בעלת קצוות מתוחים, אשר מרחפת מעל קומת קרקע שקופה ומזמינה. חזיתותיו מחופות באבן שפינותיה מעוגלות וצורתן משקפת את אבני הכותל. השפה העיצובית הרכה והמתעגלת של החזיתות נמשכת פנימה, לתוך המבנה, וניכרת גם בעיצוב הקירות הפנימיים, חדרי המדרגות, התקרה, גופי התאורה והריהוט. הסיורים יעברו בחללי המבנה והתערוכה, ישקיפו אל אולם הקריאה המרכזי המואר בתאורה טבעית ויסתיימו בפסל "אותיות אור" שבגן הספרייה. משך הסיור כשעה וחצי.

הצצה לאחד האוצרות החבויים של המוזיאון – הספרייה לאמנות וארכאולוגיה ע"ש אקסל שפרינגר – ספריית המוזיאון הגדולה בארץ. החלל תוכנן ועוצב על ידי אלפרד מנספלד ודורה גד. הסיור יתמקד בפונקציות השונות שלו ובאוסף המיוחד של הספרייה. הסיורים בהדרכת ויקי ליידרמן, מנהלת הספרייה. עקב ההפגנה, הסיור בחמישי, 30.10, מבוטל. הסיור ב-6.11, מתקיים כמתוכנן.

אדריכלים: אלפרד מנספלד ודורה גד, שנות ה־60. אדריכלי פרויקט ההתחדשות: אפרת קובלסקי אדריכלים, ג'יימס קרפנטר דזיין. אדריכל ביצוע: א.לרמן, 2010. מה הופך מבנה למעניין וחכם? כיצד התמודדו מתכנני המוזיאון עם האתגרים של בנייתו בשנות ה־60 והתאמתו לפעילות כ־50 שנה מאוחר יותר? סיור בהדרכת האדריכלית מאירה קובלסקי, שיתמקד באדריכלות המוזיאון הגדול והחשוב בישראל, הכולל מבנים איקוניים שתוכננו על ידי אדריכלים שונים. הסיור יסקור את תכנון המוזיאון על ידי אל מנספלד ודורה גד שהתוו את אופיו המודרניסטי והמודולרי ויתמקד בפרויקט שיפוצו של המוזיאון והרחבתו בתחילת שנות ה־2000, אשר נועד לארגן מחדש את אגפיו. שימו לב, עקב ההפגנה, הסיור בחמישי, ה-30.10, בוטל.

הזדמנות ייחודית לבקר במעבדות השימור של מוזיאון ישראל אשר שופצו לאחרונה ולגלות את החידושים הטכנולוגיים הנרחבים שבוצעו בהן – ממערכות תאורה ומיזוג אוויר, דרך מערכות גזים מתקדמות. כל אלה נועדו לשמור על אוצרות המוזיאון לטובת הדורות הבאים. בסיור יתואר תהליך הטיפול ביצירות, מציורים וחפצי אמנות ועד פריטים ארכיאולוגיים. שימו לב, עקב ההפגנה, הסיור בחמישי, ה-30.10, בוטל.

ביקור באוסף הצעצועים של אגף הנוער והחינוך לאמנות ע"ש רות במוזיאון ישראל, הכולל כ-15 אלף פריטים ובהם בובות, משחקים וחפצי ילדות מתקופות שונות. החפצים נאספו במשך עשרות שנים ומשקפים את עולם הילדות וחיי המשפחה על כל מרכיביו: משחק, למידה, חברות, תחרות, סקרנות ודמיון. הסיורים בהדרכת ליאה להב קליין, אוצרת משנה לתערוכות תיאום ובקרה. משך הסיור כ-50 דקות. עקב ההפגנה, הסיור בחמישי, 30.10, בוטל. הסיור ב-6.11 יתקיים כמתוכנן.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. סיור בהובלת שרון סופר, אוצרת הכנסת, שיחשוף את יצירות האומנות המוצגות במשכן ואת נימוקי הבחירה בהן לאוסף האומנות של הכנסת – יצירות מימי הקמתו של הבית ועד ליצירות אומנות ישראלית שנרכשו בשנים האחרונות. בסיור יסופר סיפורם של כמה מהיצירות והאמנים שעומדים מאחוריהן. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה לחצו כאן הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. סיור בהובלת שמוליק חזקיה, סמנכ"ל מידע בכנסת, שיתמקד בחיבור בין העבר והעתיד בשימור המידע הלאומי. הסיור יחל במרתפי הארכיון והגנזך, שם יוצגו חומרים היסטוריים וכן שיטות השימור המתקדמות המיושמות בארכיון, וימשיך בסקירת הדיגיטציה העכשווית, אשר מייעלת את עבודת הכנסת, מגבירה את שקיפותה ומקדמת את קבלת ההחלטות בין כתליה. בסיור יושם דגש על חזון הכנסת בתחומים אלו ועל שילוב כלים של בינה מלאכותית (AI) בעבודה הפרלמנטרית. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה לחצו כאן הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. סיור בהובלת עו"ד דן מרזוק, מזכיר הכנסת, על מאחורי הקלעים של בית המחוקקים של מדינת ישראל ועל הכלים והמנגנונים שמכתיבים את כללי המשחק הפרלמנטריים: איך מתנהלים הדיונים במליאה, מה קורה בוועדות הכנסת, ואיך מתקבלות ההכרעות שמעצבות את חיינו. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה לחצו כאן הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. הזדמנות להכיר את ההיסטוריה שעיצבה את החיים הפרלמנטריים בישראל ולשמוע על פרשות ואירועים שהשפיעו על החברה הישראלית ועל המדינה. הסיור יכלול מפגש עם נתן לסט, ראש תחום חשיפת חומרים מסווגים בכנסת, שיחשוף פרטים עלומים על הסכם השלום עם מצרים. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה לחצו כאן הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. סיור בהובלת יעל ריצ'ארדס, ראש האגף לקשרים בין-לאומיים ואלון דגן, ראש אגף טקסים ואירועים (בפועל) בכנסת. בסיור ימחישו את מקומה של הדיפלומטיה הפרלמנטרית כאמצעי מרכזי לחיזוק מעמדם הבין-לאומי של בית המחוקקים ושל מדינת ישראל לאורך ההיסטוריה, וישתפו ברגעים מכוננים שעיצבו את קשרי החוץ של בית המחוקקים. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה לחצו כאן הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. סיור בהובלת עו"ד מירי פרנקל-שור, המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית של וועדת החוץ והביטחון ולוועדה לביטחון לאומי,  אשר יתמקד בהליך החקיקה בכנסת ובחלקו של הייעוץ המשפטי בעשייה הפרלמנטרית. הסיור יעקוב אחר הצעת החוק מרגע שעלתה כרעיון ועד להצבעה עליה בקריאה השלישית במליאה וכלילתה כחוק בספר החוקים של המדינה. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה לחצו כאן הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: אולך תול אדריכלים, 2024. פארק רופין הוא פארק חדש המשתרע על פני כ־35 דונם, ממוזיאון ישראל ועד מוזיאון המדע, ויוצר חיבור ירוק בין טופוגרפיות מאתגרות. בסיור יסבירו מתכנני הפארק את עקרונות התכנון שלו: החייאת שצ"פ (שטח ציבורי פתוח) קיים, והשבתו לציבור על ידי חיבורו לצירים קיימים באמצעות מערכי מדרגות ומדשאות, שימור צמחייה קיימת והוספת מוקדי שהייה ומשחק חדשים. הסיור יסתיים באנדרטה למלחמת חרבות ברזל שעל דרך רופין, סמוך למוזיאון המדע, ומיד לאחריו יחל סיור באנדרטה. משך הסיור כ־45 דקות.

אדריכלים: אולך תול אדריכלים, 2024. האנדרטה למלחמת חרבות ברזל מעוצבת בהשראת מגן דוד שמקודקודיו מזדקרים לוחות ברזל לעבר השמיים ועליהם חרוטים שמות תושבי העיר והחיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה הירושלמים שנפלו ב־7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. בסיור עם האדריכלים תמי אולך לרר ואביאל ארגמן, מתכנני האנדרטה ואתר ההנצחה, יתוארו תהליך העבודה על האתר שנועד להנציח את קורבנות 7 באוקטובר וחללי מלחמת חרבות ברזל הירושלמים וכן הטיפול בסוגיות מורכבות: כיצד מתמודדים עם השכול כשהמלחמה עודנה נמשכת? כיצד לגעת ברגש ובכאב הטריים שטרם עובדו וכיצד לרתום את כוחם של האדריכלות והפיסול ליצירת מונומנט אשר יעניק משמעות, נחמה וריפוי רוחני גם בעיצומו של משבר ויישאר גם אחריו.

אדריכלים: FOSTER+PARTNERS בשיתוף עם YBGSNA, בר, שיפמן־נתן ושות' אדריכלים; 2018. הזדמנות להכיר את בניין מדעי המוח ולשמוע על הפרויקט המשתרע על פני 18 אלף מ"ר ושש קומות ומאכלס את מיטב המומחים לחקר המוח במרכז הגדול מסוגו בישראל. בבניין שטחים ציבוריים הכוללים אולמות וכיתות לימוד, אודיטוריום, גלריה, ספרייה ובית קפה; וכן שטחי מעבדות מורכבות מדיסציפלינות שונות. בגג הנפתח ובמעטפת הבניין שתוכננה בהשראת רישומיו של המדען סנטיאגו רמון אי קחאל, נעשה שימוש בחומרים שיושמו בארץ לראשונה כגון סבכות אלומיניום ויריעות ETFE שקופות. הבניין תוכנן לפי התקן הישראלי לבנייה ירוקה תוך שימת דגש על יעילות אנרגטית. את הסיור תוביל אדריכלית גלית שיפמן־נתן. הוא יתחיל בנקודת המפגש ויכלול הליכה לאורך שדרות מגנס (20-15 דקות הליכה) עד לבניין המרכז למדעי המוח.

איתמר פרחי – מייסד מיזם וקהילת "שישי בעשר", מנהל שבאתי לשעבר, כלכלן, מייסד הליין סטורי טלר, מפיק הליכות ג'יין ירושלים ומעביר סיורים סאטיריים – יוביל את השיטוט בשכונת קטמון שיעבור במבנים בולטים, כגון השטיבלך (בית כנסת קטן), הפילבוקס (מגדל שמירה מנדטורי) והבית הראשון ב"רסקו" – והכול בסימן סיפורי האהבה הטרגיים שהתרחשו כאן והשפיעו על השכונה ועל העיר כולה. משך הסיור כשעתיים והוא יסתיים במנזר סן סימון בקטמון.

סיור בהדרכת אדריכלית מרלה הייבר גולדשטיין, המתמחה בשימור מבנים ושכונות היסטוריים ומשמשת כיועצת שימור לוועדה המחוזית ירושלים. הסיור מבוסס על מחקר שערכה גולדשטיין במסגרת לימודי התואר השני בארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. המחקר עסק בשאלה כיצד לשמר שכונות במתחמים היסטוריים, ושכונות מגורים בירושלים שימשו בו כמקרי בוחן. הסיור יעבור בשכונות רחביה ושערי חסד ויוצגו בו תוכניותיהן המקוריות, שינויים שחלו בהן במשך השנים ותוספות בנייה למבנים לשימור. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: ג'ניה אברבוך, יהושע סלנט, 1923־1950. שימור, שיפוץ ותוספת לבית החלוצות: עדה כרמי אדריכלים, 2011. מתחם יד בן־צבי פותח את שעריו לביקורים ולסיורים בצריף ההיסטורי ששימש את נשיאי ישראל בשנות ה־50 ובשנות ה־60, בבית החלוצות המחודש שהעניק אכסניה לעולות עבריות, וכיום משמש את בית הספר ללימודי ירושלים, וכן בגן הכוזרי הסמוך שתוכנן על ידי האדריכל ריכארד קאופמן והיה ל"גן הנשיא".

מה קרה ברחביה במשך מאה שנות קיומה? ד"ר אילן אזרחי – יליד ותושב השכונה ונכד לאחת המשפחות הראשונות שלה – יציג את תולדותיה של שכונת הגנים השקטה אשר נוסדה בראשית שנות ה־20 של המאה הקודמת והתפתחה מאז לשכונה איקונית ותוססת בלב העיר. בסיור יביא אזרחי את סיפורי המייסדים, יציג את המוסדות הבולטים בשכונה (ובראשם בית הנשיא ששכן בה במשך 20 שנה), ויתאר את התהליכים המתרחשים בה כיום.

מאז ומתמיד באו עולי רגל לירושלים כדי להתברך בה. בסיור לאורך אחת הדרכים העתיקות ששימשו את עולי הרגל, ינסה מורה הדרך הירושלמי אייל ויינשטיין, לשחזר את החוויה הפיזית שאפיינה את מסעם, להכיר את האנשים,  שהגיעו מארצות רבות ושונות, ולהבין את השפעתם על ירושלים. הסיור יתחיל ברחוב אגרון ויסתיים סמוך לשער יפו. הוא יימשך כשעתיים.

את שכונת הגנים הפסטורלית רחביה, זעזעו במהלך השנים כמה אירועי רצח ושוד. בסיור ברחובותיה של השכונה  – שיוביל מני ישי אשר שימש כחוקר משטרה במשך יותר מ־30 שנה – יסופרו כמה מהפרשיות שטלטלו אותה ואיימו לסדוק את המוניטין היוקרתי והשלֵו שלה: רצח רוזן שוודי, חטיפת נער צעיר, שוד מיליוני שקלים ובגידתו של סוכן כפול. משך הסיור כשעתיים וחצי.

ביקורים במלון המשפחתי הקטן שהקימו יואל ומימי (מזל) שרעבי־ביאזי, על חורבות בית סביהם, שעלו מטורקיה בשנת 1933. בביקורים יספרו את תולדות משפחת ביאזי, שניהלה את מגדניית מעדן הירושלמית המפורסמת, ויציגו תמונות היסטוריות של בני המשפחה בעיר. הסיורים יעברו בחדרי המלון, המהווים מוזיאון לזיכרונות המשפחתיים בירושלים. משך הביקור כ־45 דקות.

אדריכלים: יומא אדריכלים, 2023. אדריכלית רבקה ויין־דוד ממשרד יומא אדריכלים תציג בניין מגורים נסתר, הבנוי על מגרש כלוא בין מבנים, אשר הגישה אליו היא דרך סמטת מדרגות צרה – פרויקט ייחודי שמשלב תמ"א 38 (הריסה ובנייה) בשילוב שימור חזיתות. בסיורים תתייחס לעקרונות שיושמו בשימורו, לעבודת האבן שמאפיינת אותו, לערכים האדריכליים שיושמו בו כגון שמירה על גרעין ולובי פתוחים, ועל שילוב צמחייה וצבע בבניין. כניסה נגישה לבניין מרחוב שבזי.

קישוטים וכתובות על אבני הבניינים הם חלק חשוב מסיפורה של ירושלים. הסיור שיוביל רפי כפיר, מחברת אהבת ירושלים, יוקדש להם. הוא יתחקה אחר כתובות וקישוטים על מבנים בעיר החדשה שמחוץ לחומה, יסביר את המסרים המובאים בהם, משמעותם והסיפורים שמאחוריהם. משך הסיור כשעה וחצי.

אדריכלים: אפרת־קובלסקי אדריכלים; אדריכלית אחראית: תלמה וייצנר, 2022. סיור שתוביל אדריכלית מאירה קובלסקי, להכרת הקמפוס החדש שיזמו עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים באמצעות חברת עדן וקרן ירושלים. זהו מתחם אסטרטגי במרכז העיר המהווה מרכז תוסס לחיי התרבות בירושלים. הקמפוס כולל ארבעה בתי ספר לאמנויות: סטודיו ניסן נתיב, בית הספר סם שפיגל לקולנוע, בית הספר לתיאטרון חזותי והמרכז למוזיקה מהמזרח. בין בתי הספר חוצצות חצרות פתוחות לציבור ונגישות לרחובות הסמוכים. מתחת למתחם נבנה חניון עם 415 מקומות חניה. בסיור יוצג הרעיון האדריכלי הקושר את המבנים וכן האופן שבו משרת הקמפוס את מטרתו: להעשיר את המרקם העירוני וליצור עירוב שימושים המבוסס על מוסדות אקדמיה ותרבות, כמאיץ להתחדשות עירונית. משך הסיור כשעתיים. שימו לב, עקב ההפגנה הסיור נדחה ליום חמישי ה-6.11.

עיצוב פנים: אורון מילשטין, 2020. הצצה לפרויקט יזמי תיירותי הכולל שלוש סוויטות מלונאיות, מעוצבות בגוני שחור־לבן ומאובזרות בקפדנות, שממוקמות בבניין מגורים השוכן במקום מרכזי בעיר – ליד בית האמנים ונחלאות, קרוב לשוק מחנה יהודה. במסגרת הפרויקט חילקו היזמים את אחת מקומות המגורים בבניין לסוויטות המושכרות בשכירות לטווח קצר.

אדריכל: לא ידוע, 1908־1915. הצצה נדירה למתחם שבו התגוררו ויצרו בני משפחת שץ במאה שעברה. הבית נמצא סמוך לבצלאל – בית המדרש למלאכות האמנות – שהקים אבי המשפחה, פרופ' בוריס שץ. במתחם התגוררו ויצרו אשתו של שץ, ד"ר אולגה פבזנר שץ, בנו וכלתו – בצלאל ולואיז, וכן בתו זהרה (כלת פרס ישראל לאמנות). הבית והמתחם, שבדרך כלל סגורים לקהל, נפתחים מסורתית לאירועי בתים מבפנים. הסיורים השנה יוקדשו לזכרו של עודד לבינסון ז"ל שהתגורר שנים רבות יחד עם משפחתו במתחם. הסיורים בהדרכת ג'ימי לבינסון – מצאצאי משפחת שץ ומנהל העיזבון – יכללו הסבר קצר על המקום, סיור בבית והצגה של חלק מעבודות המשפחה. משך הסיור כשעה. שימו לב, עקב ההפנה, הסיורים בחמישי, 30.10, בוטלו. הסיורים בימים האחרים יתקיימו כרגיל.

סיור עם מורה הדרך ניר אורטל על ההיסטוריה של הבניין ההיסטורי שנבנה על ידי הטורקים ב־1890 ונועד לשמש כבית יתומים. ב־1908 נרכש על ידי הקרן הקיימת עבור בית המדרש למלאכות אמנות בצלאל אשר הקים בוריס שץ (שהתגורר מעבר לפינה). ב־1925 הפך הבית למוזיאון ושימש לכך עד למועד הקמתו של מוזיאון ישראל, אז עברו אוספיו למוזיאון החדש והיו לגרעין האוסף של מוזיאון ישראל. מאמצע שנות ה־60 משמש הבית את אגודת הציירים והפסלים בירושלים. בקומת המסד של המבנה מוצגת תערוכת מוצגים היסטוריים מתקופת בצלאל (זאב רבן, חביב ששון) ומצגת אינטראקטיבית.

ביקור במתחם הקהילה, בגן ובמבנה האבן שנבנה בשלבים החל מסוף המאה ה־19 ושימש כבית משפחתו של ג'וזף פסקל אלבינא – יזם ואיש עסקים ערבי נוצרי שהקים בירושלים חברה קבלנית בשותפות ערבית־יהודית. החברה בנתה מבנים ידועים כגון ימק"א, מלון המלך דוד, מלון פאלאס, קולנוע רקס ואף את נמל התעופה בלוד. המתחם ידוע גם כ"בית צ'רצ'יל" מאחר שב־1941 שימש כבית הבראה לחיילים בריטים. חלקו התחתון של המבנה משמש מ־1962 כבית כנסת של הקהילה הרפורמית הראשונה בישראל, קהילת הר־אל. הביקור כולל הצצה גם לחדר ההסקה המקורי של הבית שבו נותר תנור עצים בן 120 שנים, וכן הסבר על בית הכנסת ופריטי היודאיקה שבו. שימו לב, הירידה לחדר ההסקה היא במדרגות צרות ותלולות. הדרכה קצרה תתחיל מדי חצי שעה.

"היום אני נלחם נגד שנאת אחים" (ציטוט משירו של ענר שפירא ז"ל) – הוא סיור לזכרו של ענר שפירא, יליד ירושלים ואוהב העיר, שנרצח ב־7 באוקטובר תוך שהגן בגבורה על חבריו במיגונית, נאבק במחבלים והציל חיים. את הסיור יוביל אביו, האדריכל משה שפירא, שותף לבתים מבפנים ירושלים ב־18 השנים האחרונות וחבר לדרך. הסיור יעבור במרכז העיר, מבצלאל הישן לבצלאל החדש, בעקבות מורשת, אישים ומבנים לשימור, ויעלה על נס את העיר שענר אהב כל כך.

אדריכל בית פרומין: ראובן אברם, 1949. אדריכלי המוזיאון: יורם פרידמן ויורק פלוך; אדריכלי שימור: גיורא ודרור סולר, 2025. היכרות עם המבנה שבו שכנה כנסת ישראל משנת 1950 ועד שנת 1966 ובו התרחשו פרקים משמעותיים מההיסטוריה של מדינת ישראל. הבית נפתח לאחרונה מחדש כמוזיאון הכנסת, לאחר עבודות שימור ושחזור מקיפות. בית פרומין נבנה במקור בסגנון הבינלאומי שהיה מקובל בירושלים בתקופתו, עם חזית מעוגלת ונדבך אבן משונן ויועד לשמש לבנק, למסחר ולמגורים עבור משפחת פרומין – הבעלים של מפעל הביסקוויטים הידוע. בשנת 1950, לאחר שנבחר לשמש את הכנסת הצעירה, הוא הופקע מבעליו והוסב למשכן הכנסת. בסיורים עם צוות האדריכלים שליוו את הפרויקט ועם אוצרת המוזיאון, תסופר ההיסטוריה של המבנה, מאפייניו האדריכליים, וכן עבודות השימור, השחזור והאוצרות שנעשו בו כדי להופכו למוזיאון הממחיש באמצעות תצוגות אינטראקטיביות, סרטים, סימולציות ופריטים מקוריים, את הוויי התקופה והכנסת, על תפקידיה, אתגריה וערכיה. חמישי, 30.10, 18:00 ו־19:00 (סיורים עם צוות המוזיאון בליווי אדריכל יורם פרידמן); 19:45 ו־20:15 (סיור בהדרכת צוות המוזיאון). חמישי, 6.11, 18:00 ו־19:00 (סיורים עם גיורא סולר ודרור סולר, אדריכלי השימור של המוזיאון); 19:45 (סיור עם שרון סופר, אוצרת האמנות במוזיאון); 20:15 (סיור בהדרכת צוות המוזיאון).

עיצוב פנים: אורון מילשטין, 2020. הצצה לפרויקט יזמי תיירותי הכולל שתי סוויטות מלונאיות, מעוצבות בגוני שחור־לבן ומאובזרות בקפדנות, שממוקמות בבניין מגורים השוכן במקום מרכזי בעיר – בין העיר העתיקה וממילא לשוק מחנה יהודה. במסגרת הפרויקט חילקו היזמים את אחת מקומות המגורים בבניין לסוויטות המושכרות בשכירות לטווח קצר.

אדריכלית שרון דינור, מנהלת מחלקת שימור בעיריית ירושלים, תוביל את סיור חווייתי בין כמה מהנקודות המשמעותיות שליוו את צעדיה הראשונים של מדינת ישראל: בית פרומין, גן הכוזרי ובית הנשיא, בית לוי אשכול ותצפית לכנסת. משך הסיור כשעתיים.

אדריכל: תיאודור זנדל, 1886־1887. בניין שנבנה על ידי האגודה הגרמנית הקתולית לארץ הקודש כאכסניה לצליינים וכבית ספר לבנות, בסגנון ניאו גותי עם אלמנטים רנסנסיים. כיום שוכן במבנה מוזיאון יהדות איטליה ובית הכנסת האיטלקי העתיק אשר הועבר אליו מאיטליה בשנת 1951. הביקור כולל את מבנה המוזיאון ובית הכנסת העתיק, המרהיב ביופיו. הסיורים המודרכים יכללו גם ביקור באולם המצויר מן המאה ה־19 שבמבנה. הכניסה לגלריות בתשלום.

אדריכל מקורי: לא ידוע. אמצע המאה ה־19 עד תחילת שנות ה­־20. אדריכל השינויים: אנדוני בראמכי (ככל הידוע); אדריכל שימור: שעיה רוט, פרויקט בביצוע. סיורים במתחם הכולל ארבעה מבנים לשימור, שנבנו בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20. בסיורים, שיוביל אדריכל השימור שעיה רוט, תתואר התפתחות המתחם ויסופרו סיפוריהם של המוסדות השונים שהשתכנו בו במאה השנים האחרונות. כמו כן יוצגו מאפייניהם האדריכליים של המבנים, האופן שבו ניתן ללמוד מהם על התפתחות טכנולוגיות הבנייה בירושלים ב־150 השנים האחרונות, והשינויים האדריכליים שהתחוללו במתחם לאורך השנים, ובראשם תוספת שער האבן המגדיר את המקום כחצר. כמו כן יוצג המתרחש בהם כיום ויסוקרו התוכניות העתידיות למתחם. הפרויקט מקודם על ידי חברת עדן. משך הסיור כשעה.

אדריכל מקורי: לא ידוע; סוף המאה ה־19. אדריכלות ושימור: פרופ' יוסי פרידמן, 2021. עיצוב פנים: אריאלה גלוק וליאון אביגד. סיור בבית האבן ההיסטורי שעבר שימור קפדני ומעליו נבנו שש קומות מלון חדשות המעוצבות בסגנון עדכני. בלובי המבנה תקרות מצוירות ששומרו ובחזיתו נמצא מבנה עתיק המוכר כ"קבר השיח'". בעיצוב הפנים של המלון שולבו מוטיבים ירושלמיים כגון אבן ירושלמית וציורי קיר ומשולבים בו חפצי וינטג'. בחזית המלון מוצב מרבד בן סירא שיצרה האמנית סמדר כרמלי, המורכב מ־500 אריחי פסיפס מצוירים בשטח של 300 מ"ר היוצרים שטיח בהשראת נבואת אחרית הימים של הנביא ישעיהו, המסמלת שיתוף והרמוניה בין כלל השותפים למרחב הציבורי. משך הסיורים כ־40 דקות.

אדריכל מקורי: נחאס ביי, 1929. אדריכל שימור: אמיר שהם; אדריכל המלון: יהודה פייגין, 2014. הזדמנות לבקר באחד ממלונות הפאר של עיר הקודש, מבנה שחזיתו בעלת הקשתות הרחבות והערבסקות המגולפות באבן הפכה לאייקון אדריכלי ירושלמי. בסיורים עם צוות המלון יסופרו גלגוליו של המבנה שהוקם במקור כמלון פאר ערבי (מלון פאלאס). ב־1935 נסגר המלון ומאז שכנו בו משרדי המנדט הבריטי ובהמשך משרדים של ממשלת ישראל. לאחר שעמד נטוש שנים רבות, שומרו חזיתותיו והמבנה חזר לייעודו המקורי כמלון מפואר. הסיור בהדרכת צוות המלון, יעבור באטריום, ברוטנדה ובשטחים הציבוריים של המלון, ויתמקד בהיבטים היסטוריים ואדריכליים. הסיורים בימי חמישי בשעה 15:30 יועברו בשפה האנגלית.

סיורים עם האדריכלים אורית אופק פיידמן ואבנר אופק, שתכננו את שימורו ואת חידושו של בית ספראפין־לורנצו, ועם דורון גליה-קינד, מנהל שותף ומנהל אמנותי של "המפעל". בסיורים יסופרו תולדות הבית שנבנה ב־1865 – מבנה מרהיב שהוקם בשלהי המאה ה-19 על ידי האחים אנטון ופסקל סרפין, בני אחת המשפחות הערביות-נוצריות הבולטות בירושלים – ויוצגו העבודות שנעשו לצורך הפיכת הבית למרכז תרבות וגלריה לאמנות עכשווית. הסיורים בחמישי עם המנהל האמנותי ובשישי עם האדריכלים. הפרויקט בוצע ביוזמת ובניהול עדן החברה לפיתוח כלכלי בירושלים. משך הסיורים כשעה.

אדריכל: לוטן רוטמן; עיצוב הפאטיו: אלי מויאל (מרוקו), 2010. ביקורים קצרים, בהובלת מלכה אליהו־קוסוביץ, במרכז שעל פרויקט הרחבתו עמלו אמנים מומחים ממרוקו. גולת הכותרת של המבנה הוא האטריום בסגנון ספרדי־מורי האופייני לבנייה במרוקו. המבנה מורכב מעיטורי גבס ומפיתוחי עץ ונישא לגובה של יותר מ־20 מטרים. משך הביקור כ־30 דקות.

אדריכלים: היינץ ראו, 1963; משה ספדיה, 1985. בואו לגלות את האדריכלות הירושלמית במיטבה, במתחם הכולל מבנה מודרניסטי של האדריכל היינץ ראו, ותוספת מאוחרת של משה ספדיה הבנויה מרצף של מבנים קטנים סביב חצרות פנימיות ומציגה פרשנות למבנה הירושלמי המסורתי. המתחם משמש כמוסד להכשרת רבנים, חזנים ומחנכים רפורמיים שישמשו בחו"ל ובישראל, ובו גם מוזיאון לארכיאולוגיה, ספרייה, חדר תפילה לכל הדתות ובית כנסת. הביקור ייפתח בסקירה של כעשר דקות ולאחריה סיור במבנה ובחצר. יש לתאם עם המקום מראש הכנסת רכב נכה.

סיור עם האדריכל וחוקר האדריכלות מיכאל יעקובסון בסביבה הבנויה המקיפה את כיכר פריז בשני מעגלים. זהו אחד ממקבצי הבינוי (מגורים וציבור) המרשימים בארץ בכלל ובירושלים בפרט. רובם של המבנים במקבץ תוכננו בידי האדריכלים המוכשרים והמשפיעים ביותר שפעלו בתקופתם, בהם דב ורם כרמי, דוד רזניק, מרדכי בן חורין, יוחנן רטנר וכן אלכסנדר פרידמן עם מאיר רובין. משך הסיור שעה וחצי.

סיור עם מורת הדרך צילה גרא שיספר את סיפורו של אזור קטן שבמשך הדורות פעלו בו אישים כגון הורדוס, אל דורדי אל כובאכי, הצוף דב"ש ואחרים, ונמצאים בו כמה מהבניינים המפוארים ביותר בירושלים, בהם בניין ימק"א, בניין וולדורף אסטוריה, וכן מקבץ של אתרים היסטוריים – בית קברות מהתקופה הממלוכית, בריכת מים בת 2,000 שנה, השכונה היהודית השנייה שנבנתה מחוץ לחומות ועוד. הסיור יציג את ההיסטוריה, הדמויות והאינטרסים שמאחורי הבניינים והאתרים השוכנים בין מגדל ימק"א לשכונת נחלת שבעה. משך הסיור כשלוש שעות.

בשנים האחרונות שוקדת עיריית ירושלים על תוכנית אב להצללה שנועדה לייצר פתרון מיטבי לצל ברחובות העיר. בסיור שיובילו ישראל גלון – יועץ עיריית ירושלים לתחום העצים ופקיד היערות הארצי לשעבר, ומאיה סטאר – פרויקטורית לנושא משבר האקלים בעיריית ירושלים – יוצגו המאמץ העירוני בתחום העצים, תוכנית האב להצללה ותוצריה. הסיור יתקיים לאורך פרויקט הרכבת הקלה בעמק רפאים ויתייחס לאתגרים ולכשלים בשכונות השונות ולפתרונות שנמצאו במטרה ליצור יער עירוני. בחלקו האחרון של הסיור יוזמנו המשתתפים להשתתף ביוזמות עירוניות של תושבים לתוכנית ההצללה. משך הסיור כשעתיים וחצי.

אדריכל מקורי: ארתור לואיס הרמון, 1932; אדריכלי שיפוץ המבנה: ספקטור עמישר; אדריכל שימור: שעיה רוט, פרויקט בביצוע. הזדמנות להיכנס לקומת הבריכה ההיסטורית של ימק"א שאינה בשימוש ואינה נגישה לציבור, רגע לפני תחילת עבודות השיפוץ שלה והסבתה לבריכה הידרותרפית. בסיור יתייחסו אדריכלית יעל ספקטור ואדריכל השימור שעיה רוט, לאיכויותיו האדריכליות של החלל, התאורה הטבעית, האלמנטים המקוריים מברונזה המשולבים בבריכה ומשטחי הפסיפס המרהיבים, ויספרו על עבודתו של האדריכל ארתור לואיס הרמון ועל מקורות ההשראה לבניין שהפך לאחד מסמליה של העיר ירושלים. משך הסיור כשעה.

אדריכל: בנימין חייקין, 1933. היכרות עם הבית שנבנה במקור עבור משפחתו של יוליוס ג'ייקובס, סגן מושל ירושלים בתקופת המנדט הבריטי. הבית נבנה בסגנון הבינלאומי, הוא מחופה בטיח, ולא באבן כמקובל בירושלים, ומשלב מוטיבים מקומיים כמו קשתות. בשנים 1950־1974 שימש המבנה כבית ראש הממשלה והתגוררו בו דוד בן גוריון, לוי אשכול וגולדה מאיר (ה"מטבח" המפורסם של גולדה נמצא אף הוא בבית זה). ב־1977 נמסר הבית ליד לוי אשכול לשם הנצחת זכרו. הבית עמד בשיממונו במשך יותר מ־40 שנה, ולאחר מכן עבר שיפוץ יסודי ושימור ומשמש כיום כמרכז מבקרים המוקדש לחייו ולפועלו של לוי אשכול וכמשכנם של החברה להגנת הטבע בירושלים ושל יד לוי אשכול. חמישי, 30.10, 14:00, בית פתוח למרכז המבקרים ולחצר, כולל הקרנת סרט (כ־15 דקות); שישי, 31.10, 10:00, סיור מודרך בבית. חמישי, 6.11, 14:00, בית פתוח למרכז המבקרים ולחצר, כולל הקרנת סרט (כ־15 דקות); שישי, 7.11, 10:00, סיור מודרך בבית. הרישום נסגר.

סיור עם עורך הדין וחוקר ירושלים, אבי בלדי, שיחשוף את המקרה המוזר של אדמות הכנסייה בטלביה. הסיור יכלול סקירה מקיפה על כמה מהסוגיות סביב "משבר הקרקעות בירושלים": מדוע התפתח במאה ה־19 "מרוץ" בין הכנסיות לרכישת קרקעות, כיצד הפכו הכנסיות לבעלות הקרקע הגדולות במדינת ישראל, מדוע מתמהמהת הקרן הקיימת לישראל בהארכת משך החכירה, איזו חקיקה עשויה להקל על הבעיה, וכיצד קשור כל זה לזיקה הבינלאומית לארץ הקודש? הסיור מתאים גם לשומרי שבת. משך הסיור כשעה וחצי והוא יסתיים בגן הפעמון. להצטרפות לרשימת המתנה לאחר גמר הרישום יש לשלוח הודעה בווטסאפ: 5281469־052

אדריכל: אריך מנדלסון, 1936. סיורים במבנה שתוכנן על ידי האדריכל אריך מנדלסון (שתכנן בין היתר גם את בית ויצמן ברחובות ואת בית החולים הדסה הר הצופים) ונחשב לאחת מיצירות המופת האדריכליות בירושלים. המבנה תוכנן כדי לשמש כספרייה לאוסף הספרים של שלמה זלמן שוקן, מהאוספים הפרטיים החשובים במדעי היהדות, ומיישם עיקרון בולט בסגנונו של מנדלסון – הזיקה שבין הצורה והפונקציה (Form follows function). הסיורים יעניקו הצצה נדירה לאדריכלות תקופת ראשית התיעוש בארץ ישראל, שבה כל פריט במבנה תוכנן על ידי האדריכל – מהידיות עד מתקן המטריות. חלקו השני של הביקור יוקדש לסיור בתערוכה מאוספי הספרייה העוסקת בדמותו ובמפעליו של שלמה זלמן שוקן: אספן, מו"ל, נדבן ואיש ציבור שספרים תפסו מקום מרכזי בעיצוב אופיו, פעילותו והשפעתו על התרבות היהודית המודרנית. כיום פועל הבית כספרייה פתוחה לציבור וכמכון מחקר למדעי היהדות. משך כל סיור כשעה.

שיטוט מלא אופטימיות שיעבור בכמה מהאתרים המיוחדים בירושלים – מהמקום הנמוך בעיר ועד כמה מהגבוהים ביותר. הסיור עם איתמר פרחי – מייסד מיזם וקהילת שישי בעשר, מנהל שבאתי לשעבר, כלכלן, מייסד הליין סטורי טלר, מפיק הליכות ג'יין ירושלים ומדריך סיורים סאטיריים – יתחקה אחר ההיסטוריה של האתרים והשינויים שעברו במרוצת השנים. הסיור יסתיים בתצפית ממשכנות שאננים אל עבר העיר העתיקה.

אדריכלי המבנים המקוריים בקמפוס ון ליר: רזניק אדריכלים ופובזנר אדריכלים, שנות ה־60; אדריכלי תוכנית הבינוי החדשה ומבנה האקדמיה על שם פולונסקי: חיוטין אדריכלים, 2014. מכון ון ליר לחקר מדעי הרוח והחברה פותח את שעריו לביקור במבנה פורץ דרך. על הפרויקט זכה משרד חיוטין אדריכלים בפרס מפעל חיים לשנת 2018 על מצוינות באדריכלות וכן בפרס א.מ.ת לאדריכלות 2020. לא תתאפשר כניסה לספריית המכון.

אדריכלים: אדריכל הקמפוס המקורי: לו גלרטר (1995); אדריכלי המכון:  GSNAשיפמן נתן, 2020. סיור בקמפוס, שתוכנן ונבנה בשנות ה־90 עבור מרכז חינוך ומחקר יהודי פלורליסטי, ומשלב שפה אדריכלית ירושלמית אופיינית, בקנה מידה המתאים לסביבתו. מבני הקמפוס מאורגנים סביב בית המדרש וחצרות פנימיות, ומדגישים אור טבעי, פתיחות בין פנים לחוץ ופרטי אבן נקיים. בסיור עם אדריכלית גלית שיפמן־נתן, יוצגו השינויים שבוצעו עם התרחבות פעילות המכון ותוספות הבנייה, השומרים על השפה האדריכלית המקורית. כמו כן יוצג המבנה המתוכנן החדש אשר נועד להשלים את התכנון הסימטרי המקורי ולהצטרף למכלול המבנים והחצרות אשר יוצרים סביבה פתוחה ומזמינה ללימוד, לצד מרחבים ירוקים ומעברים מקשרים עבור החוקרים, התלמידים ואורחי המכון מהארץ ומחו"ל.

ביקור בארכיונו של הסופר חיים הזז הנמצא בקומת הקרקע של בית מגוריו – בניין היסטורי בשכונת טלביה, וכן בחדר עבודתו שהועתק למשכנות שאננים במסגרת פרויקט שימור מיוחד. הסיור בהדרכת ד"ר גיל וייסבלאי, מנהל ארכיון יד למורשת חיים הזז. הסיור כולל הליכה של כעשר דקות בין האתרים.

סיור בשכונת טלביה עם האגרונום ישראל גלון, שיתחקה אחרי הצומח מאחורי חומות אבן, שערים וגדרות – בחצרות הפרטיות של בתי השכונה, בגינות ובפינות ירוקות הנסתרות מעין הציבור. הסיור יעבור בגינות מסקרנות המהוות את מרכז חייהם של תושבים רבים, ובמפגשים איתם יתברר מהי הגינה עבורם, כיצד בחרו לעצב אותה ומי מטפח אותה ומטפל בה. משך הסיור שעתיים וחצי והוא יסתיים לצד מכון ואן ליר בשכונת טלביה.

אדריכלים: נדלר־נדלר־ביקסון־גת; תיאטרון שרובר, 1971; אגף קראון, 1986. סיור בן כשעה וחצי באולמות תיאטרון ירושלים ובחללים שלפני הקלעים ומאחוריהם: רחבת מיילס שרובר, המבואה הראשית, תיאטרון שרובר, תיאטרון מיקרו, האולפן, אולם הנרי קראון ואודיטוריום רבקה קראון. הזדמנות נדירה לראות את השטחים העצומים הדרושים להפעלת המתחם. זהו סיור חווייתי המשלב סקירה אדריכלית והיסטורית, ביקור בחדרי השחקנים ובחדרי הבקרה, עלייה לבמות ועוד. הסיור אינו מיועד לילדים. הסיור אינו נגיש ברובו וכרוך בעלייה ובירידה במדרגות.

אדריכלים: פייגין אדריכלים; עיצוב פנים: אדריכל ארי שלתיאל, 2023. הצצה למלון היוקרה החדש הבולט בנוף העירוני בזכות האלמנטים החומריים שלו, בייחוד חיפוי האלומיניום החום המשולב בחזיתות האבן שלו וכן בגשר הקושר בינו לרחבת תיאטרון ירושלים. עיצוב הפנים של המלון נשען על צבעוניות מונוכרומטית של חום וזהב ושילוב של אבן ירושלמית עם עיצוב עכשווי ונקי. את הסיורים ידריכו חברי צוות המלון.

נקודת מפגש: בכניסה למוזיאון אמנות האסלאם, רחוב הפלמ"ח 2. סיור עם איתמר פרחי – מייסד מיזם וקהילת שישי בעשר, מנהל שבאתי לשעבר, כלכלן, מייסד הליין סטורי טלר, מפיק הליכות ג'יין ירושלים ותושב רחוב הפלמ"ח – שחקר את סיפוריהן של גיבורות הפלמ"ח. בסיור יספר פרחי על חייהן ועל פועלן של חביבה רייק, זהרה לביטוב, נתיבה בן יהודה ונשים נוספות – תוך הליכה בין מבנים אמיתיים ודמיוניים ודרך גינות רחוב. משך הסיור כשעתיים.

אדריכל: קונרד שיק, 1887; אדריכל שימור: נחום מלצר, 2013; משה שפירא, 2023. בית פתוח וסיורים בבית הנסן ששימש כבית מחסה למצורעים בניהול הכנסייה המוראבית ובהמשך הוסב ל"בית החולים הממשלתי על שם הנסן". המתחם המוקף בחומה היה סגור למבקרים ואפוף מסתורין עד שנת 2000. במשך עשור נותר ריק ולאחר שיפוץ ושימור נפתח הבית ב־2013 ומשמש כמרכז תרבות לעיצוב מדיה וטכנולוגיה, וכמקום משכנם של יוצרים ושל גופי תרבות. הסיורים יעניקו הזדמנות להכיר את הבית ולבקר בתערוכה היסטורית המגוללת את סיפורו של בית המחסה למצורעים מאז הקמתו בסוף המאה ה־19 עד היום, ובתערוכות המתחלפות. בשישי, 7.11, ב־11:00, יתקיים סיור היסטורי שיתמקד בתמורות שעבר הבית במהלך יותר ממאה שנה. הסיור יעבור ברחבי המתחם ובתערוכה היסטורית שבה מוצגים רהיטים וחפצים היסטוריים של בית המחסה. בשישי, 7.11, ב־12:30, יתקיים סיור בתערוכת הצורפות החדשה "אותות ומופתים" של ענת גולן (אוצרת לימור יוסיפון גולדמן), שבה מוצגים תכשיטים ואובייקטים שנותרו משיבושים של דמויות וסמלים לאומיים. לצד עבודותיה של גולן מוצגות גם עבודות מתכת מבית המלאכה הירושלמי של משפחת קרצ'מר שייצר מדליות וסמלים עבור היישוב העברי בארץ ואשר שימשו השראה לתערוכה. בשבת, 8.11, ב־12:30, יתקיים סיור עם האוצרת והאדריכלית לימור יוסיפון גולדמן על החיבור בין צורפות ואדריכלות, כחלק מתהליך העבודה על התערוכה ״אותות ומופתים״.

אדריכל: קונרד שיק, 1887; אדריכל שימור: משה שפירא, 2023. סיור עם אדריכל השימור משה שפירא, האחראי על שיפוץ ושימור מבנה ההוספיס, מגדלי השירותים וגשרי הברזל באגף המזרחי של המתחם. הסיור יתמקד בעקרונות התכנון של בתי חולים בירושלים במאה ה־19 ויראה כיצד הם באים לידי ביטוי בהנסן, שנבנה במקור כבית חולים למצורעים. בין היתר תומחש השפעת כיוון הרוח המערבית הנושבת בירושלים, שיטות הניקוז שיושמו בחדרים והחשיבה על חדרי בידוד. לצד אלו יוצגו גם עבודות השיקום והשימור שבוצעו וכללו הטמעה של מערכות חדשות, שימור עבודות הנגרות, החלפת גג ועוד.

סיור בגן השושנים – גן היסטורי בלב טלביה, שתוכנן בשנות ה־30 ושוקם לאחרונה ביוזמת העירייה והקרן לירושלים. הסיור בהדרכת אדריכלית הנוף אסנת קסלסי, ממשרד ארא אדריכלות נוף, מתכנני הפרויקט, יעבור בין טרסות האבן, המדשאות, השבילים ומוקדי השהייה אשר חודשו, ולצד מרחב המשחק, דק העץ והבריכה האקולוגית אשר נוספו. הזמנה למקום שיוצר חיבור מיוחד בין טבע לקהילה בלב העיר. עקב ההפגנה ביום חמישי ה-30.10, הסיור נדחה ליום חמישי ה-6.11.

אדריכל שימור: משה שפירא; אדריכלים: בריידמן אגמון, 2025. עיצוב פנים: טליה גולדפלד. בית מגורים חדש שנבנה מעל בית היסטורי בטיפוס אופייני לבתים שנבנו בשכונות קטמון והמושבה היוונית בעשורים הראשונים של המאה ה-20. בסיורים עם האדריכליות נורית אגמון וטל אורן, יתוארו העבודות המורכבות שנעשו לצורך שחזור פרטי האבן והברזל, שימור מיטבי של האלמנטים המקוריים של הבית ושילובם במבנה החדש, וכן ההתמודדות עם אילוצים שונים שהכתיב הפרויקט, כמו למשל מימוש זכויות הבנייה במגרש המכיל פריטים לשימור, כגון עץ אקליפטוס עתיק, בור מים ועוד. הסיורים יסתיימו בביקור בדירה בפרויקט.

תכנון ועיצוב פנים: רחלי גרף־רחים ואורית זינגר ma/deux studio, 2023. דירה בבניין בן 150 שנה, טיפוסי לשכונת בקעה, בעלת חלונות קשת, תקרות גבוהות ומרצפות מקוריות, אשר עוצבה מחדש בתכנון מקורי ומוקפד. עיצובה העכשווי מחבר באופן הרמוני בין עולמות העבודה והחיים של דייריה: חלל האירוח משמש גם כסטודיו ליוגה ופינת האוכל מתחברת בטבעיות לסטודיו לצורפות. ההתערבות המינימליסטית והעדינה בחלל העתיק, מהדהדת את צבעי הוורוד של האבן הירושלמית ומדגימה כיצד יכול בית היסטורי להפוך לעדכני ולהתאים לכל צורכי החיים של בעליו.

נקודת מפגש: תימסר לאחר ההרשמה. סיור בשכונת בקעה, שהוקמה בסוף המאה ה־19 עבור ערבים שיצאו מחומות העיר העתיקה, ופרחה והתבססה בימי המנדט הבריטי. בשנות ה־50 נכנסה לשכונה אוכלוסייה יהודית ונבנו בה בתי כנסת רבים ושיכונים. הסיור יעבור בבתיה הנאים ועציה הנישאים של בקעה ויתמקד בהיסטוריה שלה, בסגנונות האדריכליים שבה ובתושביה. הוא יכלול ביקור בחצר בית עם אוספי אמנות ועתיקות ויחשוף עבודות אמנות הנחבאים בחלקה הדרומי של השכונה, בין דרך בית לחם ופארק המסילה (רבות מהן מתארות אריות). את הסיור תוביל אפרת אסף, מורת דרך בירושלים. משך הסיור כשעתיים.

סיור בין שלושה פרויקטים חדשים של תמ"א 38, בשכונת גבעת הורדים הוותיקה, אשר תוכננו בידי האדריכלים מיקי ושלי זיידמן. בסיור ימחישו האדריכלים כיצד טיפלו בבנייני השיכון הסטנדרטיים כדי לייצר להם זהות ייחודית ואופי ולהיטיב גם עם השכונה, וכיצד הפכו אילוצים שונים בפרויקטים ליתרונות. הסיור יסתיים ברחוב הל"ה 14. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: אהרונסון אדריכלים ואוטני סאן, 2024. היכרות עם המבנה החדש והמפתיע של הבית היפני שבגן הבוטני – בית פגודה מסורתי שתוכנן על ידי צוות אנשי מקצוע המתמחים בבנייה עתיקה, תוך שימוש בטכניקות מסורתיות. הבית מוקדש לתרבות יפן ומתקיימים בו פעילויות שנועדו לחשוף את הקהל לעושר התרבותי של יפן. בביקורים הקצרים יסופר על תהליך הקמת המבנה, אתגרי התאמתו לתקנים המקומיים וההתמודדות עם הפערים בין שתי התרבויות. בסיום הסיורים יוזמנו המשתתפים לסייר בגן הבוטני ללא עלות.

הצצה למרכז ניהול התנועה של ירושלים, הלב הפועם של מערכת התחבורה המורכבת בעיר והזדמנות נדירה לגלות כיצד מנוהל מערך התנועה. הסיורים הקצרים עם אסף שאול ותמי צדוק, מצוות המרכז, יפתחו במצגת וסרטון ולאחריהם, יבקרו בחדרי הבקרה השונים וידגימו את תפקודיו השונים של המתקן. משך הסיור כחצי שעה.

אדריכלי המבנה: ויינשטיין ועדיה אדריכלים; אדריכלות הנוף: רחל וינר אדריכלות ונוף. 2015. בואו להכיר את פארק עמק הצבאים – אתר הטבע העירוני הגדול בירושלים. בסיורים יסופרו סיפור העמק, מאבק התושבים והליך התכנון שנעשה בהובלת הציבור. תוצג מערכת המים שמנצלת את מי הנגר לטובת חיות הבר, וכן תתאפשר תצפית על עדר הצבאים המשתקם. את הסיורים יובילו חברי צוות התכנון ואנשי החברה להגנת הטבע שישתפו מחוויותיהם בתכנונו ובעיצובו של מרחב ציבורי יוצא דופן, ראשון מסוגו בארץ, שמטרתו ליצור חוויית מפגש בין אדם לטבע בסביבה אורבנית מובהקת. משך הסיור כשעה.

אדריכלים: בסט אדריכלים, 2025. אדריכל אהוד בסט יציג את פרויקט הרחבת בית ספר גאולים הוותיק, שכללה תוספת של אולם ספורט וספרייה קהילתית וכן טיפול בחזיתות המבנה. בסיור יוסבר הפתרון התכנוני שאומץ במסגרת הפרויקט: ניצול הבינוי המקורי של בית הספר – בצורת ח' – ומיקום אולם הספורט בחצר הפנימית (ולא בחצר שסביב הבניין). החלטות אלה אפשרו ניצול יעיל של תכסית המגרש ויצרו מבטים מתוך בית הספר לאולם באמצעות קיר חלונות. הפרויקט כלל גם תוספת של ספרייה בשטח של 400 מ"ר (הממוקמת מעל מלתחות אולם הספורט), הנגשה של המבנה, שיפוץ של חזיתותיו ובנייה של עמדה לשומר בתוך עמוד קונסטרוקטיבי שתומך בקומת הספרייה.

מתכנני תוכנית האב: מולכו אדריכלים. תוכנית האב לתלפיות שאושרה בשנת 2021 הופכת את אזור התעשייה הוותיק למע״ר מעורב שימושים – תעסוקה, מסחר, מגורים, מבני ציבור, תעשייה קלה ומלאכה – המשתרע על פני שטח כולל של 2 מיליון מ״ר. בסיור יידון האופי המיוחד של תלפיות ויוצגו סטטוס מימוש תוכנית האב, השאיפות לעתיד, לוחות הזמנים למימוש התוכנית, האתגרים וההזדמנויות שהיא מייצרת. את הסיור יובילו עמית גליה, מנהלת רובע תלפיות בחברת עדן – החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, המנהלת את מימוש תוכנית האב – ואדריכל יעקב מולכו, מתכנן התוכנית. הפרויקט מקודם על ידי חברת עדן.

איך מייצרים ציר שכונתי ירוק ונגיש באזור בעל הפרשי גבהים משמעותיים, איך הופכים למקום שנועד במקורו למעבר, לליבה הפועם של השכונה? אדריכלית ארנה בן ציוני ממשרד אב אדריכלות נוף, תוביל את הסיור בארבעה גנים שחודשו לאחרונה בשכונת קטמון ויצרו חיבור רגלי נגיש, סביבות משחק חדשות ומקומות מפגש ומנוחה לתושבי השכונה, ותציג את השאלות התכנוניות־קהילתיות שהנחו את התכנון.

קירות המוסכים, הנגריות והקניונים שבאזור התעשייה תלפיות הפכו בשנים האחרונות – בעיקר הודות לפרויקט שיזמה עיריית ירושלים – למצע לעבודות גרפיטי ואמנות של אמני גרפיטי מהארץ ומהעולם. הסיור עם הקולנוען הירושלמי איציק יובל, ישוטט ביניהן ויחשוף את הסיפורים שמאחורי העבודות. משך הסיור כשעה ורבע.

עיצוב פנים: שוקי מאיר, 2025. דירת גג במגדל בן 23 קומות, הצופה לכיוון צפון מזרח, לנוף ירושלמי פנורמי מרהיב. בדירה שלושה חדרי שינה וחלל אירוח רחב ידיים, שבמסגרת השיפוץ הותאמו לצורכיהם ולטעמם של בני הבית.

מאחורי הדימוי הפרברי שלה, שכונת קריית היובל היא בית לעשרות קבוצות אמנים ושופעת בפעילות יצירתית ואקטיביסטית. הסיור בהובלת מריאנה קרוננפלד – אמנית היוצרת בשכונה – הוא הזדמנות להכיר את הפעילות המקומית המפתיעה בשכונה שסמלה הוא פסל המפלצת (ניקי דה סן פאל). הסיור יעבור בגלריה "רשותא" בבית גיורא, בסטודיו לתיאטרון חברתי "משו משו", במגרש ורבורג המשמש כמרכז להופעות באוויר הפתוח, בתערוכת הצילום של הצלם עמוס גרונדוג, בתערוכת תקרה בפאב האוטופי־שיתופי "המפלצת" ויסתיים בציור הקיר המוקדש לחללי הנובה מקריית יובל – "נובה י־ם". משך הסיור כשעתיים וחצי. מומלץ להצטייד בנעלי הליכה, כובע ובקבוק מים.

מהגינות הקהילתיות הראשונות והמובילות בישראל, המשמשת גם מרכז תרבות ופנאי לתושבי ירושלים, וכן מרכז קיימות ומרכז עירוני לכל עשרות הגינות הקהילתיות בעיר. הגינה היא מיזם קהילתי יחיד במינו שהוקם ומופעל על ידי תושבים מתנדבים שהצליח לשמור על מתחם נדיר של טבע והיסטוריה בלב העיר. בגינה מרכז הדגמה לגידול ביתי של צמחי מאכל על גג בור מים עתיק, מרכז מתקני קומפוסט, סככה עם מתקני אנרגיה סולארית, גלריה בטבע המשלבת אמנות וקיימות, מתקני פעילות לילדים מחומרים ממוחזרים, בקתה ומבנה היסטורי שבנו ושיקמו פעילי הגינה לפעילויות קהילתיות, מרכז קהילתי להשאלת כלי עבודה לתושבים, תערוכות מתחלפות בנושאי קיימות וקהילה ועוד. בגינה גם בוסתן משוחזר בן 150 שנה עם עצי פרי וגפנים, צמחי תבלין, ערוגות ירקות וברכות נוי היסטוריות. בסיורים המודרכים יספרו פעילי הגינה על הקמתה והפיכתה למיזם רב תחומי של קהילה וקיימות המשמש דוגמה והשראה בישראל ומחוצה לה.

אדריכלי חידוש המקום: סטודיו PROJECT אדריכלית רות ליאונוב, 2021. הזדמנות להכיר את פרויקט סטודיו מִשֶּׁלָּךְ ואת בית הצייר פנחס ליטבינובסקי על גבול טלביה־קטמון הישנה, שבו פועל הסטודיו. הבית נבנה בראשית המאה ה־20 על ידי משפחת סלמן הערבית־נוצרית, ואת קומתו השנייה שכר עוזר הנציב הבריטי. ב־1948, בסוף המלחמה, עבר הבית לרשות עיריית ירושלים שהעמידה אותו לרשות הצייר פנחס ליטבינובסקי – לימים יקיר ירושלים (1970) וחתן פרס ישראל (1980), והוא התגורר בו עד מותו ב־1984. הבית נותר על כל תכולתו במשך כ־40 שנה, עד שבראשית 2020 החלו לפעול בו אמניות צעירות שהקימו בו את סטודיו משלך – המרכז הראשון בארץ לאמנות נשים. כחלק מהביקור יתקיימו סיורים מודרכים בתערוכות המוצגות בבית כעת: המיצב "אדמה רטובה" של האמנית דועא בסיס אשר חוקרת את הקשר שבין שורשים תרבותיים, זיכרון אישי וזהות נשית, וכולל רישומים, ציורים, פיסול ווידיאו, ומשלב אדמה. תערוכת היחיד של האמנית פסי קומר, "שברירים", המתבוננת במתח שבין בנייה לשבר, ובין יציבות לארעיות. קומר מציעה דימויי בנייה חסרי סדר, מתעתעים ונזילים, שנולדים מתוך תחושת חוסר ודאות קיומית, החושפת את האפשרות לטרנספורמציה מתמדת, ומפנה זרקור לארעיות, ההשתנות, וליכולת למצוא יופי לא רק ביצירה אלא גם בחורבן, ככוחות שווים במשקלם ובמשמעותם. במבנה מדרגות עץ לשימור, והוא אינו נגיש. סיורים מודרכים על תולדות הבית ובתערוכה, יתקיימו בימי חמישי ב־14:30 וב־16:30 ובימי שישי ב־11:00.

משרד יומא אדריכלים מזמין לערב שבו ייחשפו פרויקטים נבחרים של המשרד הנמצאים כרגע בשלבי תכנון שונים. חלקו השני של הערב יוקדש לשיחה ולדיון בשיתוף הקהל, על תכנון בישראל 2025. מומלץ להצטייד בלבוש חם.

אדריכל: ספירו חורי, תחילת המאה ה־20. ביקור בבית הפותח צוהר לחייה של משפחה יוונית בראשית המאה ה־20 בירושלים – בית משפחתו של ד"ר אפקלידס, מעמודי התווך של הקהילה היוונית בירושלים, ומי שהיה מנהלו הראשון של בית החולים העירוני העות'מאני בשלהי המאה ה־19. הבית שוּמר כמוזיאון ובו ריהוט, חפצים ותמונות של הרופא ושל בני משפחתו. הדרכה לקבוצות של 25 איש תתקיים בכל חצי שעה.

אדריכל: לא ידוע, 1902. בית פתוח ומפגש עם נציגי הקהילה היוונית במבנה שהוקם ב־1902 כמועדון עבור הקהילה הקטנה ומשמש אותה עד היום כמקום מפגש וכמרכז תרבות. זהו מבנה אבן בעל חצר קסומה ומוצלת ובה פינות ישיבה. סיור מודרך יצא בכל חצי שעה.

סיור עם חוקר ירושלים ומורה הדרך, ד"ר אלדד ברין, בעקבות ספרו "דירה בבירה: אכלוס ושיכון בירושלים הישראלית 1967-1948" (הוצאת יד יצחק בן צבי). הספר מסכם מחקר ארכיוני מעמיק על אתגרי בנייתה וכינונה של הבירה הישראלית ובמיוחד שיכון תושביה, תחת איומים מדיניים וביטחוניים מבחוץ ובצל מחלוקות מבפנים. הסיור יתמקד בשכונות קטמון והמושבה היוונית, ויתייחס הן למתחים החברתיים והעדתיים שליוו את התהליך הן למאמץ להמציא קורת גג לכל דורש, וזאת בתנאים של מחסור בזמן והיעדר מנגנון ביורוקרטי ומשפטי מגובש. משך הסיור כשעה וחצי.

סיור בחלקה הצפוני של שכונת בקעה – בין דרך בית לחם ופארק המסילה – שבו יתוארו תולדות השכונה שנבנתה בסוף המאה ה־19 עבור ערבים שיצאו מחומות העיר העתיקה ופרחה והתבססה בימי המנדט הבריטי. בשנות ה־50 נכנסה לשכונה אוכלוסייה יהודית ונבנו בה בתי כנסת רבים ושיכונים. הסיור יעבור בין בתיה הנאים ועציה הנישאים של השכונה ויתמקד בסגנונות הבנייה, בתושבי השכונה ובהיסטוריה שלה, בעבודות אמנות בקרמיקה שחבויות בה וכן בפארק המסילה – מהפרויקטים הנופיים המשמעותיים בעיר. את הסיור תוביל אפרת אסף, מורת דרך בירושלים. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: FARROW PARTNERS בשיתוף רובינשטיין־עופר אדריכלים. אדריכלות נוף: קו בנוף, 2022. סיור עם האדריכלים במרכז האונקולוגי ע"ש הלמסלי שנחנך לפני כשנתיים במרכז הרפואי שערי צדק. זהו מרכז חדשני המתפרש על שטח של כ־12 אלף מ"ר וכולל שש קומות, שבהן משולב ציוד מהמתקדמים בעולם. המבנה הבולט בנוף מעוצב בהשראת פרפר. הוא בנוי מעץ ומתוכנן כך שאור טבעי יחדור גם לחללים שמתחת לפני האדמה. המבנה זכה בפרסים בינלאומיים רבים על עיצובו הייחודי. בסיורים עם האדריכל שי עופר ואדריכל הנוף צבי קנוניץ, יתוארו הרעיון האדריכלי למבנה, ההתמודדות עם הפרוגרמה המורכבת והמערכות המוטמעות בו והניסיון ליצור מרכז רפואי בריא ומבריא, הנשען  על חומרים ואיכויות טבעיות וכולל גן מרפא (ברוח התפיסה הסלוטוגנית). משך הסיורים כשעה. חניון בתשלום בכניסה לשערי צדק. חניה חינם בחניון הסמוך לבית חולים, בכניסה לכיוון מגרש ביתר.

הזדמנות נדירה לסייר בחלקים הנסתרים של המרכז הרפואי שהוקם לפני יותר מ־120, ולגלות את מערכות התפעול המורכבות המשמשות אותו: מרכז חום־קור המתפעל את מערכות מיזוג האוויר והמים בבית החולים, מרכז האספקה הסטרילית שבו מכינים כלים סטריליים ל־40 אלף ניתוחים בשנה, המחסנים ורובוט בית המרקחת, מערך הבדיקות האוטומטיות במעבדות ומערכת ההיערכות לפיגוע לא קונבנציונלי. את הסיורים יוביל גדי אילן, מנהל אגף הלוגיסטיקה וההנדסה, והם ייפתחו במצגת על העבר המפואר של בית החולים ועל התוכניות העתידיות להתפתחות המרכז הרפואי. משך הסיורים כשעה וחצי. חניון בתשלום בכניסה לשערי צדק. חניה חינם בחניון הסמוך לבית חולים, בכניסה לכיוון מגרש ביתר.

אדריכל: לני רביב, 2017. אקווריום ישראל השייך לגן החיות התנ"כי ושוכן סמוך לו, מציג לקהל את החיים המתקיימים בארבעת הימים של ישראל. זהו האקווריום היבשתי הראשון שהוקם בארץ והצורך לחקות סביבה ימית היווה אתגר גדול בתכנונו. להפעלת האקווריום יש להפיק מים המאפשרים את החיים במכלים השונים וכן לשמור על איכויותיהם של המים, כדי להבטיח איכות חיים טובה עבור בעלי החיים. את הסיור מאחורי הקלעים של האקווריום יוביל מנהל האקווריום, אלון לוי, והוא יאפשר הצצה נדירה אל מערכות התמיכה המתפרשות על תחום שגודלו כמחצית משטחו הכולל של האקווריום, והיכרות עם עולמות התכנון והתפעול של מערכת התומכת באלפי בעלי חיים. ההשתתפות בסיור מגיל 15 ומעלה בלבד, בהרשמה מראש בלבד.

תכנון מבני מגורים ושטח מחיה לבעלי חיים, מחייב התייחסות מעמיקה להיבטים מגוונים וספציפיים לכל בעל חיים: המרחב הדרוש לו, התאמה לעולמות הטבעיים שלו, אופיו, מחזור חייו ועוד. הסיור הייחודי שיובילו ד"ר נילי אבני־מגן, המנהלת הזואולוגית והווטרינרית הראשית של גן החיות התנ"כי, ורנית רוזנטל, אדריכלית הנוף המלווה את הפרויקט – יחשוף את השינוי הדרמטי שמוביל גן החיות התנ"כי בשנה האחרונה בתצוגת הדוב החום הסורי. שדרוג התצוגה מגיע בעקבות התוכנית להגעתם של זוג דובים חומים סוריים למטרות רבייה ושימור. מין זה מצוי בסכנת הכחדה, ולכן תינתן במקום גם חוויית מבקר חינוכית וחדשנית. בסיור יוצג התכנון המחודש של התצוגה, שנועד לאפשר מרחבי מחיה חדשים המותאמים לבעל החיים, ותינתן למבקרים זוויות ראייה ייחודיות ואף הצצה אל מאחורי הקלעים למאורת הדובים. ההשתתפות בסיור מגיל 15 ומעלה בלבד. הכניסה לסיור לרשומים בלבד.

אדריכלים: HQ Architects, 2025. הצצה למרכז הטניס החדש והמסקרן, הסמוך לתחנת הרכבת הקלה של אצטדיון טדי. המרכז החדש מחליף את מרכז הטניס הוותיק של ירושלים שכלל מגרשים פתוחים על הקרקע. הוא בנוי בשתי קומות בשטח כולל של כ־9,000 מ"ר. המגרשים נמצאים במפלס העליון, ובקומת הקרקע מרוכזות פעילויות ספורט קהילתיות: אולמות קטנים לחוגי ג'ודו וסקווש, מרפאות ומסחר. בסיור עם האדריכלים תוצג הפרוגרמה למבנה שנדרש לצמצם את תכסית הקרקע הסמוכה לתחנת הרכבת וכן הפתרון העיצובי לחזיתות: חיפוי ברפפות מתכווננות המבטיח אוורור מקסימלי ומאפשר משחק לאורך כל השנה. משך הסיור כשעה.

אדריכל: קליפורד הולידיי, 1925. סיורים בבניין ההיסטורי שנבנה כהרחבה לבית החולים לעיניים של אבירי סנט ג'ון מאנגליה (היום מלון הר ציון) וצופה אל חומות העיר העתיקה ואל הר ציון. בסיורים יסופר סיפורו ההיסטורי של המבנה ויוצגו בו החצר – הבנויה בסגנון חאן ערבי ובה חדר המעוטר בקרמיקה ארמנית מקורית בת מאה שנה וסמלי אצולה אנגליים מסתוריים – וכן העתק של מגילת כסף אשר נמצאה בקרבת הבית ועליה חרוטה ברכת הכוהנים הקדומה בעולם. הסיורים יכללו גם את סדנאות האמנים שבמקום, יצירות אמנות הומוריסטית והדגמה של תהליכי ייצור תכשיטים בימי קדם ובימינו. הם יסתיימו בתצפית מודרכת מגג הבית אל החומות ואל שכונת ימין משה.

מני ישי – ששימש כחוקר משטרה במשך יותר מ־30 שנה – יוביל את הסיור שיעבור בין בתיה של המושבה הגרמנית המנומנמת ויחשוף פרשיות מסעירות שהתרחשו בהם, חלק מהן חקר מני בעצמו במסגרת עבודתו במשטרה. הסיור יעבור בכתף הינום, הכנסייה הסקוטית, החאן ותחנת הרכבת, ימשיך למלון אוריינט ויסתיים לצד קולנוע סמדר ברחוב לויד ג'ורג'. משך הסיור כשעתיים וחצי.

סיור מעגלי שתוביל אדריכלית צפי שלף, מנהלת מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, שיעבור בכנסייה הסקוטית, גבעת התנ"ך, החאן, תחנת הרכבת, בית אות המוצר, המדפיס הממשלתי ואתרים נוספים – ויתעמק בשינוי המתוכנן ברקמה הקיימת של העיר, בעתידם של אתרי המורשת, במגמות הפיתוח ובמעורבות הציבורית באתרים אלו.

הזדמנות לגלות את אמת המים התחתונה שהובילה מים מהרי חברון לירושלים בימי בית שני ושחלקים ממנה נחשפו רק באחרונה. הסיור עם שחר פוני – אדריכל ברשות העתיקות בעבר ויועץ שימור למחלקת השימור של עיריית ירושלים בהווה – יתעכב בקטעים שונים של האמה ויציג את הפתרונות הטכנולוגיים המיוחדים בהם השתמשו בוניה, כמו גשר קשתות. משך הסיור כשעה והוא יסתיים ברחבת הכותל המערבי.

שיטוט לילי בעיר העתיקה שיתמקד בקשרים המסתוריים, האפלים, המסקרנים והמשעשעים שבין ירושלים לכסף, ובגורמים הכלכליים שהניעו את ההיסטוריה של העיר (או גרמו להחרבתה). הסיור יעבור בגן בוני החומה ויכלול תצפית על משכנות שאננים, בחדר הסעודה האחרונה, בשער ציון ובבית כנסת החורבה, ויכלול תצפיות על הכותל, על הר הבית ועל כנסיית הקבר. את הסיור יוביל איתמר פרחי – מייסד מיזם וקהילת שישי בעשר, מנהל שבאתי לשעבר, כלכלן, מייסד הליין סטורי טלר, מפיק הליכות ג'יין ירושלים ומעביר סיורים סאטירים – והוא יסתיים בשער יפו. שימו לב, הסיור כולל עלייה במדרגות רבות. מומלץ להצטייד בנעליים נוחות להליכה. משך הסיור כשעתיים.

"קנאות, אפלה וזוהמה שוכן ברחובותייך רעי הריח", כתב הרצל על ירושלים בשנת 1898. הסיורים עם רועי אופנבכר יתחקו אחר ירושלים של מטה ויעסקו בהיסטוריה של האשפה, הביוב וכל מה שהעיר הנצח הקיאה מתוכה. בסיורים שיעברו לאורך חומת העיר העתיקה, יחקור אופנבכר את המשמעות של הפסולת בהיסטוריה של העיר, יבדוק לאן הלכו הירושלמים בדורות הקודמים כדי להתפנות, יסביר מדוע פגש הרצל עיר כה מצחינה ומדוע נחשבה ירושלים של המאה ה־19 לאחד המקומות המסוכנים בעולם. במהלך הסיורים יעלו שאלות נוספות, כגון מה האשפה שלנו מלמדת עלינו? מה יסיקו ממנה הארכיאולוגים שינברו בה בעוד אלף שנה? כיצד עלינו להתמודד עם משבר הפסולת העולמי?

איך מנגישים מצודה עתיקה בת אלפי שנים מבלי לפגוע באותנטיות שלה? בסיור יוצא דופן אשר יאפשר הצצה מאחורי הקלעים של פרויקט התחדשות מגדל דוד מוזיאון ירושלים, ישתף האדריכל הראשי של הפרויקט, יותם כהן־שגיא ממשרד קימל אשכולות, בדילמות המורכבות שניצבו בפני העוסקים במלאכה, בבואם לשמור על מבנה עתיק וייחודי תוך שילוב טכנולוגיות חדישות והנגשתו. משך הסיור כשעתיים.

מגדל דוד מוזיאון ירושלים, ששוכן בלב מצודה היסטורית בת אלפי שנים, הפך בשנים האחרונות למוביל עולמי בתחום הנגישות וזכה על כך בפרסים מקומיים ובינלאומיים. בסיור עם נטע הלר, משנה למנכ"ל, ועם רעות דדון־קוזק, מנהלת תחום הנגשה ושילוב במוזיאון, יוצג פרויקט ההנגשה המקיף, ששם לו למטרה להפוך את המורשת והתרבות של ירושלים לנגישות ושוות ערך לכול, תוך שמירה מוקפדת על ערכי השימור. בסיור יוסבר כיצד הותאמה חוויית הביקור במוזיאון לאנשים כבדי ראייה ועיוורים, איך מועבר תוכן עשיר ומורכב לאנשים עם הנמכה קוגניטיבית ואילו כלים הותאמו לכבדי שמיעה ולחירשים. משך הסיור כשעתיים.

מסע בזמן אל מצודת העיר העתיקה של מגדל דוד ואל חיי היומיום בירושלים העות'מאנית – עיר תוססת ורב־תרבותית. הסיור עם אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית מגדל דוד מוזיאון ירושלים, יחשוף את חייהם של החיילים ששמרו על העיר ירושלים: היכן גרו, מה לבשו, מה אכלו, היכן בילו, וכיצד נראתה שגרת יומם בצבא האימפריה. במהלכו יוצגו הממצאים הארכיאולוגיים אשר מספרים את סיפורן של שכבות הזמן: החומות, המגדלים, מגורי החיילים, הקצינים והתושבים. הסיור בשיתוף רשות העתיקות. משך הסיור כשעתיים.

הצצה לאחד החללים המרתקים המסתתרים מתחת לפני האדמה במתחם מגדל דוד מוזיאון ירושלים – מקום קטן האוצר בחובו את כל תולדותיה של ירושלים. הסיור עם אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית מגדל דוד מוזיאון ירושלים ירד אל החפירה הארכיאולוגית המתבצעת בימים אלה על ידי רשות העתיקות ויאפשר ביקור נדיר באתר ומגע בלתי אמצעי בשכבות ההיסטוריה הקדומות. הוא יכלול גם הצגה לתוכנית לאגף החדש לארכיאולוגיה ואמנות – אגף שוליך יפעל במתחם הורדוס (הקישלה), וייפתח במסגרת השלב השני של פרויקט ההתחדשות הגדול של מגדל דוד מוזיאון ירושלים שיעניק חוויה חדשנית ומונגשת למבקרים מכל העולם. משך הסיור כשעתיים.

פרויקט ביוזמת מגדל דוד מוזיאון ירושלים, עיריית ירושלים, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל"י) ורשות העתיקות. הצצה לפרויקט הגן הארכיאולוגי שער יפו שמתחת לשער יפו, בהדרכת שחר פוני – לשעבר אדריכל ברשות העתיקות וכיום יועץ שימור למחלקת השימור בעיריית ירושלים, ואילת ליבר – מנכ"לית מגדל דוד והאוצרת הראשית. במפגש יוצגו סיפור חשיפתו של האתר במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות בשנים 1989 ו־1995 כהכנה לפרויקט ממילא וכן הממצאים המרשימים שהתגלו בו, בהם קטע מאמת מים עתיקה שהייתה פעילה עד המאה ה־20, בית מרחץ ורחובות מסחריים מהתקופה הביזנטית וקטע מחומת העיר מהתקופה האיובית (המאה ה־13) שקדמה לחומה העות'מאנית הקיימת עד היום. כן יוצגו תוכניות הבנייה וההתחדשות למתחם העתיד להפוך בשנים הקרובות למרכז החינוכי החדשני של מגדל דוד מוזיאון ירושלים ולפארק ארכיאולוגי ציבורי, אשר יחבר, במעבר תת־קרקעי, בין מרכז העיר לכניסה החדשה למוזיאון.

אדריכל שימור: נחום מלצר, 2010. פרויקט בניהול החברה לפיתוח הרובע. בית הכנסת נבנה תחילה במאה ה־18 על ידי רבי יהודה חסיד ב"חצר האשכנזים" שבלב הרובע היהודי בעיר העתיקה. לאחר שהסתבך בחובות עקב הוצאות הבנייה, נהרס בית הכנסת על ידי הטורקים ובשל כך זכה לכינוי "החורבה". בשנות ה־60 של המאה ה־19 נבנה מחדש וב־1948 נהרס שוב, הפעם על ידי הלגיון הירדני. מאז נותר הרוס במשך שנים, כשרק אחת מקשתותיו נותרה בשלמותה. בסיור עם אדריכל נחום מלצר, יסופר על שימורו של המבנה ההיסטורי, יוצגו העבודות שנעשו בו שכללו שחזור מפורט של המבנה ועבודות אמן ויסופרו אנקדוטות שונות שנקשרו למבנה. ההשתתפות בסיור בלבוש צנוע. משך הסיור כשעה.

סיור באחד ממתחמי הבינוי המרתקים של ירושלים ההיסטורית – שכונת מגורים של בתי מידות שבהם התגוררו תושבי ירושלים היהודים האמידים (ככל הנראה כוהנים) בתקופת הורדוס (סוף בית שני). השכונה המתפרשת על פני 2,600 מ"ר וכוללת בתים מפוארים, פסיפסים ייחודיים, רחובות ומקוואות, התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות לאחר מלחמת ששת הימים, והפכה למוזיאון תת קרקעי. לאחר שיפוץ רחב היקף שנמשך כשנתיים, נפתח האתר לאחרונה מחדש. במסגרת השיפוץ נבנו מחדש שרידי בתים והושלמו פסיפסים, וכן נבנו מערכות תאורה ושמע חדשניות, המשחזרים יחד את חוויית החיים בירושלים בתקופת בית המקדש. הסיור בהובלת ניצן רפאל מסטודיו ניצן האחראים על עיצוב הפרויקט ונציגים מטעם החברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.

מוזיאון השוכן בבית עתיק בן 500 שנה ברובע היהודי, אחד משני בתי החצר העתיקים ששרדו ברובע היהודי. המוזיאון מתעד את הוויי החיים של אנשי היישוב היהודי הישן בירושלים עד שנת תש"ח ומציגם בתערוכות קבע ותערוכות מתחלפות. בימים אלה מוצגות במוזיאון התערוכות: "סיפור כיסוי" – כיסויי חלה מאוסף המוזיאון, והתערוכה "להיות תייר בארץ ישראל" – העוקבת אחר ירושלים מבעד לעיניהם של תיירים בשלהי התקופה העות'מאנית ובתקופת המנדט. המוזיאון אינו נגיש לכיסאות גלגלים.

סיור מיוחד במתחם הפטריארכיה הארמנית שברובע הארמני והיכרות עם סיפורה של האומה הראשונה אשר קיבלה עליה את הנצרות כדתה הלאומית. הסיור יכלול ביקור בקתדרלת יעקב הקדוש, מהכנסיות היפות בעיר העתיקה, המאופיינת באדריכלות צלבנית מהמאה ה־12, והיכרות עם ה"יעקֹבים הקדושים" שעל שמם היא קרויה; ביקור בספרייה הארמנית והצצה על כתבי היד העתיקים שבה; וסיור במוזיאון הארמני שנפתח לאחרונה ובו פסיפס ציפורים ביזנטי. הסיור בהדרכת מורת הדרך והדיפלומטית שרון רגב אשר שימשה שנים רבות כמנהלת מחלקת דתות במשרד החוץ ומתמחה בעדות דתיות, והוא יכלול מפגש עם כוהן דת ארמני. משך הסיור כשעה וחצי. הכניסה למתחם ולמבנים בלבוש צנוע (כיסוי ברכיים וכתפיים).

סיורים מודרכים במתחם של הקהילה הקתולית־פרנציסקנית בעיר העתיקה, שבו מנזר הפעיל מאז המאה ה־16 וכנסייה בסגנון בארוק ספרדי בעלת ציורי קיר וחלונות ויטראז' מ־1880. הסיורים יעברו גם באזור המשרדים הממחיש כיצד בניין מהמאה ה־15 משתנה באופן אורגני בהתאם לצורכי המשתמשים, וכן בבניין הקוריה, בחצרות הפנימיות, בחדר האוכל של הנזירים, בתצפית מהגגות לעבר העיר העתיקה ובמרתף היין. שני סיורים ל־40 משתתפים יצאו במקביל.

הזדמנות לבקר במנזר אד צ'נקולום אשר הוקם בשנות ה־30 של המאה ה־20 בשטחו של המסדר הפרנציסקני הישן, שממנו גורשו חברי המסדר במאה ה־16. הכנסייה הקטנה שבמתחם מקושטת בחלונות צבעוניים ובפסלים מודרניים ופונה לכיוון חדר הסעודה האחרונה ההיסטורי. הגן הקטן מעניק אתנחתא ירוקה להמולת הר ציון. בתחתית הגן גם קאפלה מודרנית קטנה עם חלונות ויטראז'.

סיורים עם אריק כחקגיאן, מורה דרך מוסמך ומדריך הרובע הארמני, במבנה שנבנה במחצית המאה ה־19 על ידי הכנסייה כדי לשמש כאכסניה לצליינים ארמנים ושימש גם כמגורי הכמרים והנזירים וכבית יתומים לילדים שהוריהם נספו בשואה הארמנית. המבנה בעל שתי קומות ובנוי סביב חצר פנימית, שאליה פונה ארקדה של קשתות. ב־1975 הפך לראשונה למוזיאון (בעזרת תרומות של ארמנים מרחבי העולם) המציג את התרבות וההיסטוריה של העם הארמני באמצעות יצירות אמנות, צילומים, ממצאים ארכיאולוגיים ומוצגי פולקלור. בסיור יוצגו המבנה ותולדותיו, כולל בית הדפוס הראשון בארץ שפעל בו, ויסופר סיפורה של הקהילה הארמנית ורצח העם הארמני (במלחמת העולם הראשונה). משך הסיור כ־45 דקות.

ביקור מיוחד במתחם כנסיית מרקוס הקדוש המזוהה על ידי הקהילה הסיריאנית כ"חדר הסעודה האחרונה" וכמקום שבו התכנסו השליחים 50 יום לאחר חג הפסח (בפנטקוסט) כשרוח הקודש ירדה עליהם. הכנסייה מהתקופה הצלבנית בנויה על שרידים קדומים יותר ובמתחם גם מנזר ומקום מושבו של הארכיבישוף הסיריאני. המקום משמש כמרכז הדתי והרוחני של העדה הסיריאנית בירושלים, מהעדות הנוצריות הקדומות, המשמרת בתפילה את השפה הארמית סורית. בימים אלה עוברת הכנסייה שימור על ידי אומנים ממקסיקו. את הסיור תדריך מורת הדרך והדיפלומטית שרון רגב אשר שימשה שנים רבות כמנהלת מחלקת דתות במשרד החוץ ומתמחה בעדות דתיות, והוא יכלול מפגש עם אנשי הכנסייה. משך הסיור כשעה וחצי. הכניסה לכנסייה בלבוש צנוע (כיסוי ברכיים וכתפיים). שבת, 1.11, 10:30 (אנגלית), 12:00 (עברית).

אדריכל: ג'יי־וו ג'והנס, 1849. סיורים מודרכים בכנסייה הפרוטסטנטית הוותיקה במזרח התיכון המכילה מוטיבים יהודיים ומסתתרת בתוך מתחם של בית הארחה. לצורך בניית הכנסייה הוזמנו סתתי אבן מקצועיים ממלטה, שהכשירו את הדורות הבאים של סתתי האבן בירושלים. סיור מודרך יצא בכל חצי שעה, הדרכה אחרונה ב־15:00. ההדרכות בעברית, באנגלית וברוסית.

אדריכל: ירון קופרשטוק, 2021. סיורים בפרויקט יוצא הדופן של בית המדרש אור שמח, הכולל כ־1,000 מ"ר החפורים בקרקע. המפגש היחיד של המבנה עם קו הרחוב הוא שער הכניסה, המעוצב בצורת אותיות תלת ממדיות. בסיורים עם אדריכל המבנה יתוארו הפרוגרמה והאילוצים השונים של הפרויקט, בראשם הדרישה שלא לעלות מעל לפני הקרקע, והפתרונות היצירתיים שנמצאו להם: החדרת אור טבעי לאולם הלימוד התת קרקעי (המשמש גם כבית כנסת) דרך שתי חצרות פטיו ודרך חלון סרט עילי; שילוב ארונות ספרים באולם המרכזי אשר "נושאים" עליהם את תקרת האולם; ויצירת חציצה מקיר פח מכופף בדוגמת וילון תחרה, המפריד את עזרת הנשים ומשמש אלמנט דקורטיבי חוזר בבניין. שימו לב, הכניסה למבנה בלבוש צנוע.

אדריכל לא ידוע, סוף המאה ה־19. אדריכלי המתחם: מייקל שוורץ, 1989־2025. הצצה לתוככי המתחם שהיה במקור ארמונו של רבאח אל חוסייני, מבני אצולת ירושלים הערבית; לאחר מכן מקום מושבה של המושבה האמריקאית בירושלים וכיום משמש כמלון בניחוח בינלאומי, טובל בגינות. הסיורים בהובלת אדריכלי המלון, כוללים ביקור בחלקים ההיסטוריים והחדשים של המבנה.

סיור בחלקו החיצוני של הפרויקט האדריכלי המרשים ביותר בירושלים – חומת העיר העתיקה – והזדמנות לגלות את הסימנים, הכתובות והקישוטים שעליה, את משמעותם ואת הסיפורים שמאחוריהם. הסיור בהדרכת רפי כפיר מחברת אהבת ירושלים, יימשך כשעה וחצי.

קשה להאמין, אבל נחלת שבעה – מהשכונות ההיסטוריות של ירושלים והשכונה השלישית שנבנתה מחוץ לחומות – הייתה עד שנות ה־80 מוזנחת ומדורדרת וסומנה בכל התוכניות העירוניות כמיועדת להריסה. בזכות אישורה של תוכנית בניין עיר שיזמה העירייה (וערכו האדריכליות גלוריה למש ורות ביקסון) בשנת 1987, ניצלה השכונה והפכה לאחד ממרכזי המסחר והבילוי התוססים בעיר. בסיור שיוביל האדריכל יצחק אפריל, יסופרו תולדותיה של נחלת שבעה, המספרים את סיפורם של מתחמים רבים בירושלים: מההתיישבות במאה ה־19 הרחק מחומות העיר העתיקה, דרך שנות ההידרדרות ועד התוכניות להריסתה ושינוי הכיוון שהוביל לשימורה ולהתחדשותה. בסיור יוצגו גם תוכניות השיקום והשימור אשר הכין משרד מלצר־אפריל אדריכלים, שבמסגרתן הפכו רחובותיה של נחלת שבעה למדרחובים – מהלך שעודד מסחר וקידם את שיפוץ ושימור חזיתות המבנים. כדוגמה יתמקד הסיור במדרחוב סולומון שחודש על ידי המשרד, וילובנו האתגרים הכרוכים בחידוש תשתיות ועירוניות ופיתוח באזור דינמי, לצד הצורך לשמור על אופיו ההיסטורי של המקום.

ולנטינה נלין, יועצת לבנייה מקיימת ולבנייה בריאה, תוביל את הסיור שיתבונן בסביבה הבנויה דרך משקפיים אקלימיים ותציג את הסמטאות הצרות והציוריות של נחלת שבעה כמודל אידיאלי להתמודדות עם בעיות של חום, של קור, של מחסור במים, ואפילו כפתרון יצירתי של דיור בר השגה. משך הסיור כשעה.

מסע בעקבות סמלה של העיר ירושלים – האריה השואג – סמלה המקראי של ממלכת יהודה, שאומץ גם כסלמה של ירושלים המודרנית בשנת 1949, ביוזמתו של ראש העיר אז, גרשון אגרון. הסיור עם מורה הדרך הירושלמי אייל ויינשטיין, יעבור ברחובות ובסמטאות שבהם מסתתרים פסלים וציורים של אריות ולצד ושערים שעליהם חקוקים אריות, וינסה לפענח את משמעותם של האריות כיום. הסיור יסתיים בכיכר הדוידקה. משך הסיור כשעה וחצי.

אדריכל: ג'ק א' דיאמונד; קולקר־קולקר־אפשטיין; אדריכל שימור: פיטר בוגוד, 1992. איך מתנהלת העיר? לאן מגיעות פניות התושבים ומה קורה במצבי חירום? הצצה מיוחדת אל מאחורי הקלעים של העיר ירושלים. חמישי, 30.10, 12:00 (סיור בעברית) וב־14:00 (סיור באנגלית). חמישי, 6.11, 12:00 (סיור בעברית) וב־14:00 (סיור באנגלית). לפרטים: מרכז המבקרים של עיריית ירושלים: 6295363־02.

אדריכל: מרטין איוונוביץ' אפינגר, 1864. אדריכלי שימור: סולר אדריכלים. סיור עם אדריכלי השימור גיורא ודרור סולר, האחראים על שימורו של המבנה ההיסטורי שנבנה לצד הכנסייה הרוסית ובקרבת העיר העתיקה בשנות ה־60 של המאה ה־19, כדי לשמש כאכסניה לצלייניות רוסיות. בתקופת המנדט הפך המבנה לבית סוהר שבו נכלאו אסירים פליליים ערבים ויהודים וגם אסירי המחתרות – ההגנה, אצ"ל ולח"י. בהמשך נפתח בו מוזיאון המוקדש למאבק המחתרות שנאבקו להקמת המדינה, ובו שחזור של בית הכלא המנדטורי, על תאי האסירים, בתי המלאכה, בית הכנסת, תאי הצינוק והגרדום. הסיור יכלול הסברים על ההיסטוריה של המבנה, על תפקידו בירושלים של תחילת המאה ה־20, על מאפייניו האדריכליים, ועל עבודות השימור שבוצעו בו וכן על אופן שילובו במגרש הרוסים שעבר לאחרונה תהליך התחדשות.

סדנת כתיבה ייחודית בהנחיית אדריכלית שרון דינור, מנהלת מחלקת שימור בעיריית ירושלים, והמשוררת חלי טל שלם. הסדנה תתקיים בדמות סיור עומק איטי בלב המרחב ההיסטורי של ירושלים אשר במהלכו תינתן הנחיה לכתיבה עצמאית בהשראת  המקום. הסיור והכתיבה יתחילו אחר הצהריים, יימשכו לאורך ערב שלם (עם הפסקה) ויכללו לינה בתעריף מיוחד של 590 שקל לחדר זוגי (כולל ארוחת בוקר) במלון חצר סרגי.

אדריכל: מרטין איוונוביץ' אפינגר, 1864. מוזיאון פתוח וסיורים מודרכים בדגש שימור ואדריכלות, באחד החללים המרשימים בעיר. המבנה שימש במקור כאכסניית צלייניות רוסיות, ובתקופת המנדט הפך לבית סוהר שבו נכלאו, לצד אסירים פליליים ערבים ויהודים, גם אסירי המחתרות – ההגנה, אצ"ל ולח"י. בגלגולו השלישי הפך למוזיאון המוקדש למאבק המחתרות להקמת המדינה, ובו שחזור מקיף של בית הכלא המנדטורי על תאי האסירים, בתי המלאכה, בית הכנסת, תאי הצינוק והגרדום. הסיורים בהדרכת יורם תמיר, מנהל המוזיאון. משך הסיורים כשעה וחצי.

אדריכלים: SANAA (יפן), ניר קוץ אדריכלים ו-HQ אדריכלים (ישראל), 2022. סיורים עם האדריכלים ארז אלה ואודי שושן ממשרד HQ, השותף הישראלי לתכנון המבנה של קמפוס בצלאל החדש ע"ש ג'ק, ג'וזף ומורטון מנדל, אשר ישתפו במורכבויות התכנון והבנייה שנבעו בין היתר ממיקומו הרגיש של המבנה במרחב ההיסטורי של מגרש הרוסים, וכן באופן שבו הרעיון האדריכלי שלו משרת את הסטודנטים והסטודנטיות, את חיי הקמפוס ואת סביבתו. הסיור יעסוק גם במשמעויות של תכנון ובנייה של מבנה בעל חזות שקופה ופתוחה, שבו משולבות מערכות חשמל, תקשורת ואינסטלציה חשופות, וכן בפרטי האבן של המבנה, שהם בעלי חזות פשוטה ונקייה. הזדמנות להתוודע למשכנה החדש של בצלאל במרכז העיר – קמפוס מרשים המאופיין באדריכלות עכשווית ובשילוב תשתיות חדשניות וממוקם במגרש הרוסים, בין מבנים היסטוריים. משך הסיור כשעה.

אדריכליות: איכהולץ ענתבי אדריכלות, פרויקט בתכנון. האדריכליות עינת איכהולץ־פורת ותמר ענתבי־רוטמן יציגו את התכנון החדש להרחבת בית הספר לקולנוע מעלה. התכנון נועד להרחיב את מבנה האבן הצנוע אשר נבנה בתחילת המאה ה-20 ושימש גם את דוד בן גוריון בראשית דרכו. המבנה ישומר דרך הפיכתו לקמפוס אוניברסיטאי ייעודי לקולנוע. הפרויקט מבוסס על השראה מתל ארכיאולוגי רב שכבות – כל קומה בו תייצג שכבת זמן ותוכן – השכבה התת קרקעית החצובה בסלע מיועדת לאולם להקרנות, פסטיבלים וכנסים בינלאומיים; מעליה תהיה שכבת הבניין ההיסטורי, והיא תכלול ספרייה, ארכיון קפיטריה וגלריה ותיפתח לקהל הרחב; השכבה השלישית תשמש את הצוות האקדמי; השכבה העליונה תשרת את הסטודנטים ויהיה בה חלל מרכזי משותף בעל חלונות מסך הפונים מזרחה אל העיר העתיקה ומערבה אל העיר החדשה. הפרויקט מקודם על ידי חברת עדן. בין הפרזנטציות ולאחריהן, תתקיים הקרנה של שני סרטים שיצרו בוגרות בית הספר אשר צולמו בירושלים. משך ההקרנה כ-45 דקות.

בית הספר לקולנוע מעלה מזמין להקרנה של שני סרטים שיצרו בוגרות בית הספר אשר צולמו בירושלים. פופ 30, סרטה העלילתי של הבמאית שירה ביליג (18 דקות, 2019): סיפורה של מיקה (32) המציעה נישואים לבן זוגה ונתקלת בסירוב. היא חוזרת לגור בחדר ילדותה, מתמכרת למשחק טלוויזיה ויוצאת למסע חיפושים ברחבי העיר אחרי תיקון. סופרסטאר, סרטה העלילתי של הבמאית ברית מגארי (20 דקות, 2023): עולמה של בילבי מתקיים בין עבודתה במכולת, דירתה הקטנה בבניין ממול והחבר שלה. אבל תפנית בלתי צפויה גורמת לה להבין שעליה לבנות יסודות מוצקים יותר לחייה. לפני ההקרנות יתקיימו במבנה סיורים ופרזנטציה אשר תחשוף את התכנון החדש להרחבת בית הספר לקולנוע מעלה. התכנון נועד להרחיב את מבנה האבן הצנוע אשר נבנה בתחילת המאה ה-20, לשמרו ולהופכו לקמפוס אוניברסיטאי ייעודי לקולנוע.

אדריכל מקורי: לא ידוע, 1917; אדריכלית השיפוץ: שרי הר-טוב; אדריכלית השימור: מרלה הבר גולדשטיין; עיצוב פנים: שמחה שור, 2025. בית אבן ירושלמי טיפוסי מתקופת המנדט, בלב שכונת מוסררה, אשר נבנה במקור בדגם של בית ערבי טיפוסי, עם ליוואן מרכזי וחדרים המקיפים אותו. בבית התגורר אחד ממייסדי תנועת הפנתרים השחורים והוא שימש במשך תקופה כמקום התכנסותם של הפנתרים השחורים בירושלים. בגלגולו הנוכחי משמש כבית משפחת האמנית רבקה שור, אשר יחד עם בנה, המעצב שמחה שור, עיצבו אותו מחדש כדי שיכלול את שלל הפונקציות הנדרשות למשפחה: מטבח וחללי אירוח גדולים, לצד סטודיו לאמנות – תוך שימור ושחזור של אלמנטים אדריכליים מקוריים שנמצאו בו.

סיור בעקבות ספרו של דוד גרוסמן, "מישהו לרוץ אתו", בין שמונה ציורים גדולים המוצגים על קירות בניינים במרכז העיר ירושלים, באתרים שבהם מתרחשת העלילה. את הסיור תוביל מי שאיירה את השלטים בשיתוף עם דויד גרוסמן, האמנית הירושלמית ליאורה וייז את הפרויקט המביא ספרות ושירה לרחובות העיר, יזמה המחלקה לאמנות פלסטית בעיריית ירושלים בתמיכת מִנהל התרבות. הספר שראה אור לפני כ־20 שנה, תורגם לעשרות שפות והפך לקלאסיקה. הסיור יימשך כשעה וחצי ויסתיים בגן התות בשכונת נחלאות.

אדריכל: אנדוני ברמאכי, 1932. ביקורים במוזיאון הפועל במבנה היסטורי שתכנן האדריכל אנדוני בראמכי עבור משפחתו. בסיורים יסופר סיפורו של הבניין – בית ירושלמי טיפוסי לאליטה הערבית של תחילת המאה ה־20 הכולל אכסדרת עמודים בכניסה, מגדל משושה בחלקו הצפוני ועבודת אבן מוקפדת. הבית שימש מ־1948 עד 1967 כעמדה הקדמית של ישראל על גבול ירדן ("עמדת בית תורג'מן") ונושא עליו עד היום את צלקות התקופה: חרכי ירי מאולתרים בתוך חלונות הקשת שנסגרו בבטון ונקבי כדורים. כיום פועל בבניין מוזיאון חברתי פוליטי לאמנות עכשווית. המוזיאון מציין כעת 20 שנה להיווסדו בשתי תערוכות המשקפות את ההיסטוריה המורכבת של הבית. שימו לב, המוזיאון אינו נגיש. חמישי, 30.10, 15:30 (עברית) ו־16:00 (אנגלית); שישי, 31.10, 10:15 (עברית). חמישי, 6.11, 15:30 (עברית) ו־16:00 (רוסית); שישי, 7.11, 12:00 – מפגש ושיחה עם מנהלת המוזיאון – גלגוליו של בית.

סיור במעבר מנדלבאום, המעבר שחיבר בין העיר הירדנית הישראלית עד 1967. בסיור יסופר סיפורה המדהים של חבית נפט שניסתה ישראל להבריח להר הצופים וכמעט הביאה לפרוץ מלחמה. דרך סיפורה, יתגלו הדמויות המרתקות שעבדו במעבר מנדלבאום ושגרת החיים בעיר המחולקת. הסיור בהדרכת רועי אופנבכר.

סיור של אפולו לְגִיסָמוֹ – נפח, מסגר, משמר וחוקר היסטוריה של עבודות פלדה – שבו יסביר ויפענח את עבודות המתכת והפלדה לאורך רחוב הנביאים. בסיור יוסברו טכנולוגיות הייצור והביצוע של עבודות ברזל ופלדה מתקופות שונות, הנפחות המסורתית לעומת הנפחות המתועשת והמסגרות. הסיור יַקנה כלים ומושגים פשוטים להכרת עושר הסגנונות והפרטים של עבודות המתכת, להעריכו וליהנות ממנו. משך הסיור כשעתיים.

אדריכל לא ידוע, 1864. אדריכל שימור: דוד קרויאנקר, 1984; אדריכלית התחדשות: תמי יניב; אדריכל שימור: אמיר פרוידליך, 2015. בית פתוח וסיורים מודרכים במבנה המוזיאון שהוקם בביתם לשעבר של רופא העיניים ד"ר טיכו ואשתו הציירת, אנה טיכו. לסיורים יהיו שני חלקים, והם יכללו הסברים על ההיסטוריה האדריכלית של הבית, מאמצע המאה ה־19 ועד היום, בדגש על שלבי הבנייה ועל תהליך שימורו של הבית; וכן ביקור בתערוכה "אילת כרמי ומירב הימן: חמדה" הכוללת מיצב וידיאו ואובייקטים, שבהם עורכות האמניות מפגש בין אולם נשי על־זמני ומציאות הקיום הישראלי יחד עם בניית הקשרים לבית, לגינה וליצירות של אנה טיכו. בשישי, 31.10, ב-12:00 ייערך מפגש לזכרו של דוד קרויאנקר בהנחיית דודו עוזיאל, סמנכ"ל תכנון באוניברסיטה העברית ואספן של פרטי ארכיון של תולדות ירושלים, ותמנע זליגמן, אוצרת בכירה בבית טיכו. במפגש תתואר דרכו של קרויאנקר לעיסוק בשימור אדריכלי בירושלים וייחשפו מסמכים נדירים מתחילת דרכו המקצועית כמשמר הידוע והנמרץ ביותר של ירושלים.

אדריכל מקורי: לא ידוע, סוף המאה ה־19; שימור: אדריכל נחום מלצר ואדריכלית גלית שיפמן בר נתן; אדריכלות: אדריכל מיקי כהן מגן; תכנון פנים: מוריס אלגזי; עיצוב פנים: אריאלה גלוק וליאון אביגד, 2017. סיורים בבית האבן ההיסטורי שהפך למלון בוטיק מסוגנן. המקום מעוצב בהשראה קולוניאליסטית המבקשת להחיות את הרוח העות'מאנית של תקופת בנייתו ואת אווירת הנהנתנות של הקולוניאליזם האירופי בארץ הקודש. בסיורים יתוארו סיפור חייו של הרופא היהודי יצחק (גרגורי) אמציסלבסקי ("ד"ר ד'ארבלה"), הדייר הראשון בבית, גלגוליו של הבניין במשך 150 שנותיו והאתגרים האדריכליים שבשימורו והפיכתו למלון. משך הסיורים כשעה.

ביקור בבניין ההסתדרות – מבצר מודרניסטי, מעוז סוציאליסטי ומרכז תרבות וספורט בעבר – המחולק כיום בין משרדי ההסתדרות למוסדות חינוך חרדיים. הסיור ייפתח בתצפית על הבניין והסבר על מאפייניו האדריכליים התקופתיים וימשיך לביקור משרדי ההסתדרות, ביציע ההיסטורי של אולם הספורט ובגג הבניין. את הסיור יובילו נתנאל גראזי ודוד וימפהיימר, סטודנטים במחלקה לארכיטקטורה באקדמיה בצלאל, שחקרו את הבניין במסגרת לימודיהם. משך הסיור כ־45 דקות.

בעיר העתיקה שימשו חצרות הבתים לצורך הסתגרות והגנה והכילו בדרך כלל את בור המים, צריף השירותים, חבלי כביסה ופונקציות נוספות אשר שירתו את יושבי החצר. עם היציאה מהחומות גדלו החצרות והשתנו גם הפונקציות שהן ממלאות. הסיור עם רפי כפיר, מחברת אהבת ירושלים, יעבור בחצרות בולטות בשכונת נחלאות (חצר אדיסון, אבן ישראל ועוד) ויציג את תפקידן המשתנה של החצרות בירושלים לאורך השנים. משך הסיור כשעה וחצי.

סיור בשכונת נחלאות עם מורה הדרך הירושלמי, אייל ויינשטיין, שיתחקה אחר הפעילות של המחתרות בשכונה בשנות המנדט הבריטי ובהשפעתן עליה. הסיור יעבור בבתים ידועים יותר וידועים פחות,  יחשוף פרטים שנשמרו עד עתה בסוד, ויציג את שכונת נחלאות באור חדש – כמרכז מחתרתי של התנגדות. הסיור יסתיים בגן התות. משך הסיור כשעה וחצי.

סיור עם איציק שוויקי, לשעבר מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, שיתחקה אחר בתי החולים שנבנו לקראת סוף המאה ה־19 מחוץ לחומות ירושלים העתיקה. רוב בתי החולים שנבנו על ידי העדות השונות מקובצים ברחוב הנביאים וחלקם משמשים גם כיום כמרכזי טיפול ומרפא. הסיור יתחיל בבית חולים אל בלדייה (בית החולים העירוני העות'מאני), ימשיך לבית החולים האנגליקני, בית חולים ביקור חולים, בית החולים הגרמני, בית חולים סנדרצקי, בית העיוורים ועוד. משך הסיור כשעה וחצי.

נקודת מפגש: כיכר ולירו, מול תחנת הרכבת הקלה בשוק. סיור ברחובותיה של שכונת מקור ברוך החרדית, בהובלת אדריכלית שרון דינור, מנהלת מחלקת שימור בעיריית ירושלים. מקור ברוך, שאינה מוכרת כמו שכונות חרדיות אחרות, משופעת במבנים היסטוריים ובמרקמים יפהפיים, לצד יוזמות פיתוח והתחדשות. הסיור יעסוק במתח שבין שימור לפיתוח בשכונה, יסקור את מגמות הפיתוח המתוכננות ואת החשיבה על אופני שילובן, במטרה שלא לפגוע בערכים האדריכליים ההיסטוריים.

הצצה למלון שהוקם בשנת 1947 על ידי יוכבד גלעדי בבניין שבנתה עם בעלה אליהו – הפחח הראשון של גאולה ומאה שערים – על שטח שרכשו בשנת 1930. בשנים הראשונות שימש המקום כבית החייל, ובהמשך – כאכסניה לסטודנטיות לסיעוד מהדסה. בקומת הקרקע שלו התגוררה המשפחה. במלון 18 חדרים והוא מקושט בפרטי יודאיקה: חנוכיות, צלחות פסח ותמונות עתיקות. במבואת הכניסה מותקן עדיין הטלפון הציבורי המקורי וגם הריהוט בחללים הציבוריים הוא המקורי. כיום מנוהל המלון על ידי בנה של יוכבד, יצחק, ועל ידי נכדהּ, אסף. בסיורים יסופרו תולדות הבניין והאורחים המיוחדים שפקדו את המלון, וכן סיפוריהם של תושבי כרם אברהם ושל משפחת גלעדי, שתולדותיה שזורים בסיפור הקמת המדינה. משך הסיור כ־40 דקות.

סיור בהדרכת האדריכל וההיסטוריון ד"ר גיל גורדון, מתכנן תוכנית השימור של מתחם שנלר, שיחשוף את אחד המתחמים ההיסטוריים החשובים של ירושלים שנבנה ב־1856 על ידי המיסיון הפרוטסטנטי כבית יתומים, בהמשך שימש כמחנה צבאי בריטי וב־1948 עבר לידי צה"ל. לאחר שנים שבהן עמד נטוש, עובר המתחם שיקום והתחדשות, הכוללים תוספת בנייה חדשה למגורי יוקרה, מבני ציבור ופארק, שמונה מבנים גדולים לשימור ואתר ארכיאולוגי. הסיור יספר את תולדות המתחם ויציג את שימורו היום. הכניסה למתחם בלבוש צנוע.

עיצוב פנים: חן איתן, 2025. הצצה לדירה בת 50 מ"ר בבניין ישן בלב השוק (הנמצא בתהליך שיפוץ ושימור), שעברה שיפוץ מקיף אשר במסגרתו תוכננה ועוצבה מחדש. כדי להתמודד עם מגבלות התשתית, הטמיעה המעצבת פתרונות יצירתיים, כמו כניסה לחדר האמבטיה דרך דלת סודית במטבח. הודות לתכנונה המהודק משרה הדירה תחושת מרחב למרות גודלה, ובזכות המרפסת – הצופה לנוף פתוח של גגות בתי נחלאות ולטבע עירוני ירוק – היא אף נהנית מההוד הירושלמי.

סיור עם מורת הדרך צילה גרא שיספר את סיפורן של הנחלאות, מהשכונות הצבעוניות בירושלים, מאז הקמתן ועד הפיכתן לשכונה התוססת שהינן כיום. נחלאות החלה להיבנות לפני כ־150 שנה ומורכבת מ־32 שכונות שונות – חילוניות, ליטאיות וחסידיות – אשר נבנו בזו אחר זו מחוץ לחומות העיר העתיקה. הסיור יצא מכיכר ולרו לשעון השמש של ״זהרי חמה״, ימשיך ל״בית החתן המת״, לבית אליאנס, לבית "אבי האסירים" ועוד, ויסופר בו גם על הדמויות המפורסמות אשר התגוררו בשכונה, בהן יצחק נבון, נשיאה החמישי של ישראל, ושבט הבנאים. משך הסיור כשלוש שעות.

הזדמנות להכיר את החזית החמישית של בניין כלל, שהפכה על ידי קהילת מוסללה למעבדת ניסויי של טבע אורבני ושל חיים בני קיימא, ולהתרשם משלל הפרויקטים והיוזמות – פרויקט הקמפינג הראשון מסוגו בעולם שהושק בקיץ 2021 כדי להחזיר את המסורת המזרח תיכונית של אירוח ושינה על גג ירוק; המשתלה על שם האמן יורם אמיר; העץ הנדיב – מבנה עץ שנבנה עבור פסטיבל מידברן ומוצב כעת על הגג עם עבודת סאונד של האמנית ויבהה גאלהוטרה מהודו; מרכז לדבוראות עירונית (הכניסה בתיאום מראש); המעבדה לגגות מועילים שנמצאת בימים אלה בתהליכי הקמה – כל אלו על הגג של מרכז כלל המתחדש והמפתיע. מוסללה היא קהילת יוצרים ירושלמית המאגדת אמנים, פעילים חברתיים, אנשי חינוך ויזמים הפועלת בעיר מאז שנת 2009. הקהילה פועלת כמעבדת מחקר לחיים עירוניים מקיימים, ומעניקה חממה ובית ליוזמות במרחב שבין אמנות, חברה וקיימות, וזאת בחמישה מרכזי פעילות ברחבי ירושלים. מוסללה פועלת מתוך אמונה שבכוחן של האמנות והיצירתיות להביא לשינוי בר קיימא בתרבות ובחברה העירוניות בכלל והירושלמיות בפרט.

מרכז כלל – המבנה הענקי והמסקרן שנבנה בלב ירושלים בשנות ה־70 – עובר בשנים האחרונות מהפך מעורר השראה. הודות לתהליך ההתחדשות העובר עליו, נבחר המבנה לייצג את ירושלים בביאנלה לאדריכלות ועירוניות בסיאול, קוריאה, שנפתחה בספטמבר 2025 ומתמקדת בשאלה "איך להפוך את הערים שלנו לאנושיות יותר?". הסיור מאחורי הקלעים של הבניין יחשוף כיצד פעולות של אמנות, תרבות, קיימות וקהילה הצליחו ליצור מרחב עירוני חדש ואנושי. הוא יתחיל במפלס רחוב יפו, משם יצלול אל מעמקי הבניין המסתורי ויסתיים במרפסת הקהילתית על הגג הירוק והפורח. את הסיור יעביר מתן ישראלי, אמן ומרפא עירוני – מנכ״ל עמותת מוסללה שמובילה את ההתחדשות האנושית של מרכז כלל. משך הסיור כשעה.

פאנל מומחים, ברצף הרצאות בנות 20 דקות בסגנון TED, שיעסוק בחזית החמישית של העיר – מרחב עצום המורכב מפסיפס של אלפי גגות, ריקים ברובם, שממתין להפוך למקור חיים. גגות אשר יכולים לספק צל, מזון ואנרגיה, לשמש בית לטבע עירוני ולהפוך למוקד קהילתי. במסגרת בתים מבפנים, מזמינים המרפסת של מוסללה וארגון גג לפאנל בהשתתפות שלושה מומחים, שיציגו, כל אחד בתורו, את הזווית שלהם על הפוטנציאל הטמון בגגות. מנחה: מתן ישראלי, אמן ומרפא עירוני, מייסד שותף של מוסללה. גגות מול אתגרי האקלים: יעל גלעד, אדריכלית ומתכננת ערים, שותפה בגלעד-שיף אדריכלות, תדגים כיצד יכולים גגות מועילים לחזק את החוסן העירוני ולהוות מענה לאתגרי האקלים. טכנולוגיות חדשניות בגגות: ד״ר אדריכל נועם אוסטרליץ, מומחה לבנייה ירוקה ובעלים של משרד מוביל בתחום, יציג את הפרמטרים שחשוב לשקול בבחירת טכנולוגיות לגגות, לצד דוגמאות לפתרונות מתקדמים המוצגים במרכז ההדגמה "החזית החמישית". סיפורי שטח: איך הופך גג למוקד קהילתי: הרצאתה של שלי גן אל, מעצבת אורבנית בוגרת בצלאל ואחראית על תחום הגגות הקהילתיים בארגון "גג", הפועל לקידום תרבות הגגות בישראל. בהרצאה תשתף גן אל בניסיון שנצבר בשטח בשאלות כגון מהם התנאים הדרושים לקהילה כדי להפעיל גינת גג לאורך זמן, מהו הערך החברתי והכלכלי שטמון בגגות קהילתיים בעיר ועוד.

הזדמנות להכיר את בית העמותות הירושלמי – מרחב עבודה שיתופי המקדם עשייה חברתית לצד איגום משאבים, ובו יכולות עמותות להיפגש, לפעול וליצור בשיתוף פעולה. בית העמותות נפתח בחורף 2024 והוא מתווסף למהפך החברתי שעובר על בניין כלל. בסיור שתוביל גלי כוכבי, מנהלת המקום, יוצגו תפקידו של הבית ומאפייניו של המגזר החברתי בירושלים. עקב ההפגנה הסיורים ביום חמישי, 30.10, מבוטלים. הסיורים ביום חמישי, ה-6.11, יתקיימו כמתוכנן.

ביקורים בגלריית המקלט הפועלת בתוך מקלט בלב השכונה החרדית מקור ברוך – הגלריה הראשונה בשכונה חרדית. הגלריה הוקמה על ידי הצייר איקא ישראלי ז"ל ושימשה השראה לסדרת הטלוויזיה "שטיסל". כעת היא מציינת 22 שנות פעילות. את המפגשים תדריך אוצרת הגלריה, ד"ר נעה לאה כהן. יוצג בהם קיר הגרפיטי החרדי הראשון בשכונה (גרפידוס), וייערך ביקור בתערוכת הקומיקס של אלי וגולד, חלוצי הקומיקס החרדי. המשתתפים מתבקשים לבוא בלבוש צנוע. משך הסיור כשעה. לרישום לחצו כאן

סיור מודרך באתר גבעת התחמושת שיעבור בתעלה המזרחית ששימשה זירת קרב במלחמת ששת הימים. התעלה אותרה בעזרת תצלומי אוויר ושוחזרה ב־2022. הסיור יתמקד בשניים מהפרויקטים ששופצו באתר: גן ירושלים ומוזיאון ששת הימים החדש שמספר על המערכה על ירושלים. תכנונו של המוזיאון התבסס על אלמנטים כגון חיזיון המחשה, מוזיקה, אש, מים, מסכי נגיעה וחפצים אישיים של הנופלים. הסיורים יודרכו על ידי כתרי מעוז, מנכ"ל גבעת התחמושת ואלון ולד, נציג דור הבנים.

אדריכלים: ליאור שרביט; אורי פנציאס, 2025. הצצה לחלל המגורים שעיצב לעצמו עמרי יהושפט, בתוך מבנה אבן עתיק ששימש במקור כטחנת קמח ומאפייה ובהמשך כחמארה פופולרית, כחנות שוקולד ועוד. העיצוב הנוכחי מבוסס על חומרים ממוחזרים ועל פתרונות יצירתיים ואלטרנטיביים. פריטי הריהוט בבית עשויים ברובם מחפצי עץ ממוחזרים כמו תריסים ודלתות מבתים שנהרסו ואפילו אבן הרֵחיים שנמצאה בשטח במהלך השיפוצים, הפכה לאלמנט דקורטיבי.

אדריכלי השימור והשיפוץ: ארד סימון אדריכלים, 2025. בית מהמאה ה־19, אחד הראשונים בעין כרם, אשר נבנה עבור עיסא יואכים, רופא עיניים ערבי נוצרי. הבית נבנה בשלבים וכולל שתי קומות ומרתף, בעלי תקרת קשתות מוצלבות. משנת 2011 פועלים בבית הישיבה החילונית והמינהל הקהילתי. בסיוע עיריית ירושלים, קרן ירושלים ומפעל הפיס – עבר המבנה בשנים האחרונות שיפוץ ושימור מקיפים. עבודות השיפוץ כללו שימור הקשתות, ניקוי אבן וחיזוק המבנה באמצעות מוטות מתיחה (לחיזוק הקמרונות) – הנראים על קירות הבניין – וכן עבודה בחומרי מליטה וטכנולוגיות מסורתיות של בנייה באבן. כיום משמשת קומתו הראשונה של הבית לפעילות הישיבה החילונית בירושלים, וקומתו השנייה – לפעילות קהילתית וכבית כנסת בשבתות ובחגים.

אדריכל: לא ידוע, 1870. מבנה המדגים השתלשלות שימושים האופיינית לבתי עין כרם. במקור שימש המבנה כטחנת הקמח וכבית הבד של מנזר האחיות ציון, וכיום הוא משרת את עמותת בית הגת. העמותה מקיימת במקום פעילויות לקירוב בין דתות ובין תרבויות וכבית לאמנים המפעילים בו מרכז ויצירה ולהגות ומרחב מפגש בין תרבותי ליוצרים ואנשי רוח.

נקודת מפגש: מדרגות הביקור 56, עין כרם. מומלץ לחנות בתחילת רחוב מדרגות הביקור. הבית ממוקם בסוף השביל היוצא מכנסיית הביקור (אחרי השלט "אין כניסה לרכבים") לכיוון צפון מערב. אפשר להגיע גם באמצעות הרכבת הקלה בהליכה של כעשר דקות מהתחנה הראשונה בבית חולים הדסה. הזדמנות לגלות את עין כרם החקלאית בסיורים עם ישר בר רשי, בחלקה שבה הוא מתגורר עם משפחתו, הכוללת בית אבן עתיק עם גג מקושת לצד טרסות חקלאיות, שומרה (מעין מזווה בנוי לשמירת התוצרת החקלאית) ועדר עיזים. בסיור יספר כיצד הגשימה אמו את חלומה לגדל חיטה וכיצד הוא משמר את המסורת המשפחתית של גידול חיטה וטחינה באבן רֵחיים עתיקה.

סיור עם מורת הדרך הירושלמית, יהודית חייקין, בעקבות הזריחות הפוטוגניות של עין כרם. הסיור שתוביל, יאפשר לכל משכימי הקום להצטרף אליה לרגעים הקסומים שבהם עולה השמש על הכפר וכיפות הזהב שלו מנצנצות. בסיור זריחה בן שני הקילומטרים שתוביל לאורך קו הרכבת להדסה עין כרם, תתייחס חייקין גם לאיומים הרבים על הנוף הבראשיתי. סיור מטעם אגדת עין כרם – תיירות ותרבות. בסוף הסיור אפשר יהיה לחזור לצומת בנסיעה ברכבת הקלה.

אדריכלים: סקורקא אדריכלים, 2024. במשכן האוספים ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל, נשמרים האוספים אשר נאספו ביד ושם מיום הקמתו. זהו מבנה בן ארבע קומות תת קרקעיות וקומה נוספת מעל הקרקע, המכיל מעבדות שימור ומאובזר בטכנולוגיות חדשניות. בסיור עם אדריכל רועי סקר, יוצגו הפתרונות האדריכליים שננקטו בבניית המבנה בעל הפרוגרמה המאתגרת. משך הסיור כשעה ורבע. המבנה נגיש אך הסיור יעבור במסלול עם מדרגות.

סיור עם הבלשנית סמדר ברק שיעבור בין יצירות אמנות המוצגות במרחב הציבורי של קריית היובל – חלקן גלויות וחלקן סמויות מן העין. במהלך הסיור יוסבר מדוע החליט בשנות ה־70 טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להציב יצירות אמנות ברחבי העיר בכלל ובבתי ספר בפרט, והוא יתמקד בכמה מהן – הפסל האדום של אלכסנדר קלדר, פסלי חיות, המפלצת של האמנית ניקי דה סנט פאל, יצירות בבית טיילור, בבית ספר אגרון וברחוב מרדכי אנילביץ' ועוד. הסיור יסתיים בביקור בביתה של סמדר ברק ובהיכרות עם אוספיה. משך הסיור כשעתיים.

אדריכל: פסקואל ברויד, 1998. הזדמנות להתוודע למפעל האדיר של יד שרה דרך סיור במבנה המרכזי של הארגון השוכן בירושלים. המבנה מתפרש על כ-40 אלף מ"ר בשמונה קומות ומכיל את מגוון שירותי יד שרה וכן את המטה הראשי של הארגון, המפעיל 128 סניפים ברחבי הארץ. הוא עוצב בהשראת ספינה שבצידה מפרש – מדרגות החירום החיצוניות הבנויות מפלדה. בסיורים יסופר על הקמתו של הארגון על ידי הרב אורי לופוליאנסקי (ראש העיר ירושלים לשעבר) ועל פעילותו רחבת ההיקף, וכן יוצגו המבנה והפונקציות המפתיעות והמרשימות שבו: חדר המיון, המוקד, בית המרקחת, המרכז הלוגיסטי, המלונית ועוד.

ביקור במרכז הפעילות של מצילות המזון שיכלול שיחה על מטרותיו של המרכז ולאחריה, סיור בשוק הסיטונאי ממנו מגיעים הירקות והפירות למסעדות, לירקנים, למוסדות ולחנויות בעיר. הסיור יעקוב אחר שרשרת המזון הירושלמית: המשאיות, החנויות, הדחסניות ואלפי ארגזי התוצרת מהארץ והעולם שעשו את דרכם עד לשוק, ויחשוף את האנשים שמאחורי האוכל שלנו. במהלך הסיור יתוארו מודל הפעולה של מצילות המזון בשוק הסיטונאי: רתימת השוק כשותף במערך הצלת המזון, החזון להפוך את השוק ל"אפס פסולת", וכיצד כל זה קשור לעיר, לחוסן תזונתי, לעבודה קהילתית, ולמשבר האקלים. החנייה על בסיס מקום פנוי ובתשלום 20 שקל במזומן, בתוך מתחם השוק הסיטונאי או בכחול לבן מחוץ לשוק.

סיור בהדרכת ד"ר גדי לובין, מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים כפר שאול, הפועל מאז 1951 במבני הכפר הערבי דיר יאסין לשעבר (כיום כפר שאול). בסיור יסופרו תולדות המקום, והוא יעבור במבנים השונים של הכפר העומדים על תילם עד היום, וכן בחדרי טיפול שונים בבית החולים. הסיור יבקר גם בגלריה שבה מוצגת התערוכה "אסקטמין" – יצירות של מטופלים במרפאה לדיכאון עמיד.

אדריכלים: משה צור אדריכלים, 2021. סיור ייחודי במבנה רפאל הכולל 20 אלף מ"ר המתפרשים על פני שבע, קומות ובהם מעבדות פיתוח ומשרדים. בסיור בהובלת אדריכל מנדי רוטברד, שותף במשרד משה צור אדריכלים, יוצגו הרעיון האדריכלי של הבניין והטיפול במעטפת הבניין, והוא יכלול כניסה לחצר הפנימית וסיור סביב הבניין. הסיור יסתיים בסיור סביב מבנה מובילאיי. חובה להגיע עם תעודת זהות. משך הסיור כ־45 דקות.

ביקור בבית המשפחה הראשון שנבנה על ידי יהודים במרחב שמחוץ לשטח הבנוי של ירושלים לכיוון מערב, בעמק מוצא, בשנת 1890. הבית נבנה על ידי שֶׂרַח לבית יהודה ויהושע ילין, על נחלה חקלאית שנרכשה 30 שנה קודם לכן על ידי משפחות ילין ויהודה. הבית היה טיפוסי לתקופתו וכלל שלושה חדרים בקומה הראשונה, חדר קטן על הגג, ומרתף ששימש כרפת ולא היו בו שירותים ומטבח. יהושע ילין יזם גם הקמת חאן דרכים על חורבות מבנה עתיק סמוך. לאחר שעמד נטוש במשך 50 שנה שופץ הבית, שוקם ושומר על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל וניטעו סביבו מחדש הכרם והבוסתן. כיום משמש הבית כמרכז מבקרים וברפת פועל סטודיו לקרמיקה. בחאן פועל כיום בית כנסת. הביקור כולל תצפית, סרטון קצר, הצצה לקומת המרתף וסיבוב בבוסתן שחודש. שימו לב, הבית מונגש אך הבוסתן לא.

סיור בהדרכת פרופ' יואב כהן – מנהל מחלקת ילדים ונוער במרכז הירושלמי לבריאות הנפש איתנים – ועם אדריכל המבנה נחום מלצר, בבניין האשפוז החדש. בסיור, שיאפשר הצצה נדירה למבנה המשתרע על שטח של 3,180 מ"ר, יתוארו האתגרים שבתכנון מרכז רפואי פסיכיאטרי המיועד לילדים ולנוער והממשקים בין אדריכלות ובריאות נפש.

התחנה הראשונה בירושלים עתידה לחזור אחורה בזמן ולשמש שער כניסה לבירה. שער הכניסה זה יהווה חלק מהאב תחבורתי בתוך רובע צומח הנבנה בימים אלה. בסיור עם אדריכלית דנה בורשטיין – סמנכ"לית תכנון ונכסים בחברת עדן – יוצג ההאב התחבורתי המתוכנן לכלול רכבת מהירה לכל חלקי הארץ, שני קווי רכבת קלה המחוברים לרשת העירונית ורכבל המחבר לעיר העתיקה. המתחם יהווה מוקד כלכלי־תרבותי חדש־ישן ועתיד להיות אחד מהמרכזים התחבורתיים המשמעותיים ביותר בבירה. בסיור יוצגו התכניות לעתיד והמצב כיום: איך חולמים בגדול וממשיכים לחיות תוך כדי.

התחנה הראשונה בירושלים עתידה לחזור בזמן ולשמש שער כניסה לבירה. בסיור עם אדריכל נעם קלר, מנהל מחלקת תכנון בחברת עדן, יומחשו הפרדוקס בין העבר לעתיד אשר מלווה את התחדשות מתחם התחנה הראשונה והאופן שבו מתכללת אותו חברת עדן בתוכניותיה: מתחם היסטורי שכולל כניסת רכבת כבדה, שני קווי רכבת קלה כחלק מהרשת העירונית, רכבל לעיר העתיקה, שבילי אופניים, בנייה חדשה, שטחים פתוחים ועוד. בסיור יתוארו ההיסטוריה של המקום, הערכים המלווים את התכנון והשאיפה להחזיר עטרה ליושנה ולחדש את השער ההיסטורי של ירושלים.

סיור שיתמקד במגמות התכנון במרכז העיר ירושלים, מרכז עירוני חי, שוקק ומגוון, ועשיר בפעילויות מסחר, תעסוקה, ובמבני ציבור ומרחב ציבורי. בסיור שתוביל תמר ברגר – סגנית מנהלת אגף תכנון בחברת עדן ומתכללת מרכז העיר ירושלים – ייחשפו תוכניות הפיתוח שמקדמת חברת עדן לצורך שמירה וחיזוק מרכז העיר ולהמשך פעילותו כלב הפועם של העיר, הכוללות תוספות יחידות דיור רבות. שימו לב, עקב ההפגנה, הסיור בחמישי 30.10, בוטל. הסיור ב-6.11 יתקיים כמתוכנן.

האדריכלית מיה עתידיה, האחראית  – יחד עם האדריכלים מעין טוקי ותמיר מנצור כרמל – על עיצובה החדש של כיכר ציון כקרחת יער אורבנית, תציג את הרעיונות והעקרונות התכנוניים העומדים בבסיס התכנון המחודש של הכיכר, תוך סקירת ההיסטוריה שלה וסוגי השימושים והפעילות בה. בסיור תוסבר חשיבות שתילתם של עצים בוגרים במרחב הציבורי והאתגרים שבפעולה זו. התכנון זכה במקום הראשון בתחרות ציבורית אנונימית לתכנון כיכר ציון. משך הסיור כשעה והוא יסתיים בנקודת ההתחלה. הפרויקט בוצע על ידי עיריית ירושלים באמצעות חברת עדן.

סיור בשכונת טלביה, משכונות הפאר בירושלים, שיתמקד באדריכלות שלה ובסגנונות הבנייה האופייניים לה, ויפרוס את סיפורה של השכונה שבה התגוררו בשכנות במשך עשרות שנים משפחות אמידות ערביות נוצריות ומוסלמיות  לצד משפחות יהודיות, וכן חולי צרעת. הסיור בהדרכת האדריכל ומורה הדרך נעם סרי לוי, יעבור בין הבתים המפוארים שנבנו ברובם לפני כ-100 שנה ולצד מבני הציבור הבולטים הממוקמים בה אשר נבנו ברובם בשנות ה־60. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: משה צור אדריכלים, 2025. הזדמנות ראשונה להיחשף לקמפוס ההיי-טק והאקדמיה הראשון בירושלים – 90 אלף מ"ר המרוכזים בשני מבנים מאוכלסים ועוד כ-150 אלף מ"ר בשני מבנים עתידיים – פרויקט חדשני ופורץ דרך, המתוכנן כאקו-סיסטם של אקדמיה, עסקים ותעשייה עתירת ידע בסביבת עבודה חדשנית וירוקה. בסיור עם האדריכלים המתכננים את הפרויקט, יוצגו התכנון לפארק ומאפייניו האדריכליים והאורבניים וכן עיצוב המעטפת של חזיתות המבנים. הוא יעבור בחללי המבנה ויסתיים בתצפית ממרפסת הגג. פרויקט ביוזמת חברת גב-ים ובניהולה ובשיתוף האוניברסיטה העברית והרשות לפיתוח ירושלים. משך הסיור כשעה.

אדריכל: אלכסנדר פרידמן ומאיר רובין, 1954. בית פתוח וסיורים במבנה הירושלמי המיתולוגי שעמד נטוש במשך כ־30 שנה ושופץ על ידי המרחב החברתי – מיזם המשמיש מבנים נטושים למרכזי פעילות חברתית ותרבותית בתקופה שעד להוצאת היתרי הבנייה. מלון הנשיא היה בעת פתיחתו מהמלונות המפוארים בירושלים ומהראשונים עם בריכת שחייה. לאחר שנסגר שימש כמרכז קליטה וכמשרדי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות. כיום הבניין משמש כחממה חברתית אקטיביסטית, קהילתית ותרבותית בה פועלים אמנים ויוצרים מתחומים שונים אשר מושכת אליה מבקרים מכל רחבי ירושלים. בסיורים עם נציגי המרחב החברתי, יוצגו סיפורו של המלון, מודל המרחב החברתי והפעילויות החברתיות והאמנותיות המתקיימות במקום, וכן התוכנית העתידית למקום בתכנון משרד האדריכלים MVRDV. בימי חמישי ב־19:30 יתקיים סיור מודרך.

תכנון: מהנדס תיאודור זנדל, 1902. הזדמנות לשמוע את סיפור הקמת בית החולים הירושלמי הראשון שנבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה ואת המתרחש בו כיום, בסיור בהדרכת נציגי המרחב החברתי. המבנה העתיק נתרם לשימוש זמני למרחב החברתי – מיזם המשמיש מבנים נטושים למרכזי פעילות חברתית ותרבותית – וזאת עד לשיפוצו מחדש כבית מלון יוקרתי. כיום הבניין משמש כמרכז תרבות, אמנות ויזמות שבו פועלים עשרות מוזיקאים, מעצבים, יוצרי וידיאו וסאונד, סטארטאפים, מיזמים חברתיים וקהילתיים ועסקים יצירתיים, וזאת תוך שימור ערכי החדשנות, הקיימות והקהילתיות שאפיינו את פעילות המבנה ב־120 השנים האחרונות.

דוד קרויאנקר אשר נפטר לאחרונה, היה אדריכל, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות ומחשובי המתעדים של ירושלים. גם לבתים מבפנים הוא תרם מהידע הרב שלו אודות ירושלים. בית טיכו, שקרויאנקר היה אחראי על שימורו בשנות ה-80, יארח מפגש לזכרו במסגרת בתים מבפנים ירושלים. את המפגש ינחו דודו עוזיאל, סמנכ"ל תכנון באוניברסיטה העברית ואספן של פרטי ארכיון של תולדות ירושלים, ותמנע זליגמן, אוצרת בכירה בבית טיכו. במפגש תתואר דרכו של קרויאנקר לעיסוק בשימור אדריכלי בירושלים וייחשפו מסמכים נדירים מתחילת דרכו המקצועית כמשמר הידוע והנמרץ ביותר של ירושלים.

אדריכל: הלל שוקן, 2001. הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של עולמות מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים והזדמנות לצלול לתהליך יצירת התערוכות במוזיאון והפקתן, משלב הרעיון ועד רגע פתיחת דלתות התערוכה לקהל, בסיור עם מנכ"לית המוזיאון, רוני בן חיים. הסיור יכלול ביקור בבית המלאכה ובמעבדת ה-MAKE של המוזיאון והיכרות עם התהליכים, הטכנולוגיות המתקדמות ושיתופי הפעולה הבינלאומיים, וכן מפגש עם הא.נשים הפועלות והפועלים במוזיאון המהווה מוקד חינוכי והשראה בקרב מוזיאוני המדע והטכנולוגיה בעולם. שימו לב, עקב ההפגנה, הסיור בחמישי, 30.10, אחה"צ בוטל. הסיור ב-6.11 יתקיים כמתוכנן.

בראש מגדל ימקא מותקת פעמוניה (Carillion) – מערכת פעמונים הכוללת 36 פעמונים מברונזה, הערוכים בשלוש אוקטבות, הגדול במשקל טונה וחצי והקטן במשקל 8 קילוגרם. הנגינה עליהם מתבצעת באמצעות מקלדת גדולה המצויה קומה אחת מתחת לפעמוניה, אשר קלידיה מחוברים לענבלי הפעמונים באמצעות כבלים. בואו לשמוע את הפעם פרופ' גבי שפלר בשני קונצרטים שבהם ינגן את עיבודיו לפעמוניה לשירים ישראליים, בינלאומיים ולקטעים קצרים של מוסיקה קלאסית (שישי ושבת); ואת עו"ד פאדי סוידאן, מנכ"ל ימקא, מנגן על הפעמונים ומסביר על הפעמוניה (בערבי חמישי).

סיור בשכונת רחביה בעקבות ספרו של אלי עמיר "נער האופניים". סיפור העלילה מתרחש בשנות ה־50 וה־60, וגיבורו נורי הוא נער בן 16 ועולה חדש מבגדד (בן דמותו של עמיר), שנשלח על ידי אביו לירושלים כחלוץ לפני המשפחה כולה. הסיור שתוביל מדריכת הטיולים נורית בזל, יתחקה אחר רחביה של נורי: הרחובות, הבתים והדמויות שפגש. משך הסיור כשעתיים.

אדריכלים: יוסף קלרווין, דב ורם כרמי; אדריכלות פנים: דורה גד ואריה לי נוי; 1966. הרחבה ראשונה: א' ארמון (מע"צ), א' קפואה; אדריכלות פנים: הנס גרוס, 1992. הרחבה שנייה: נחום מלצר וגיא איגרא; אדריכלות פנים: ליאורה וינוגרד ותמר כרמי, 2007. סיור בהובלת קצינים בכירים במשמר הכנסת – היחידה הממלכתית, הביטחונית, הייצוגית והטקסית המופקדת על שמירת הביטחון והסדר הציבורי בשטח חסינות הכנסת. הסיור יתמקד באתגרים היום-יומיים של הגוף האמון על ביטחון בית המחוקקים, והוא הזדמנות להכיר את העומדים על המשמר, להתוודע לאירועים מכוננים בתולדות הכנסת ולראות כיצד היסטוריה וביטחון נפגשים בין כותלי המשכן. הסיור יכלול ביקור במקומות שבדרך כלל הגישה אליהם מוגבלת, וכן ביקור במנורה שמחוץ למשכן. משך הסיור כשעתיים. בשל הסדרי האבטחה במשכן, יש להגיע לכניסה הראשית של הכנסת (שער פלומבו) לפחות חצי שעה לפני תחילת הביקור. יש להציג בכניסה תעודת זהות, רישיון נהיגה או דרכון. לא תתאפשר כניסה ללא רישום מוקדם. הכניסה למשכן ללא תיקים וללא נשק. הסיור מיועד לבני 16 ומעלה. הכניסה על פי קוד לבוש. לא תותר כניסה שלא על פי קוד הלבוש. להנחיות מפורטות לקוד הלבוש ודרכי ההגעה הרישום לסיורים מחייב מתן מספר תעודת זהות.

עמוס עוז, ש"י עגנון וסופרים רבים אחרים, תיארו ביצירתם את "הארמון" – בית יהודיוף, מבנה דו קומתי מרשים המעוצב בסגנון וילה איטלקית מהמאה ה-16, שידוע גם בכינוי "ארמון המשיח", ושהיה בעת בנייתו הבית המפואר ביותר בירושלים. הסיור עם המדריך ובן הקהילה הבוכרית מסמרקנד, אהרן פז, יספר את סיפורו של "הארמון", מהסוחר הבוכרי העשיר שבנה אותו, מפקדה תורכית שפעלה בו ובית ספר לבנות חרדיות הפועל בו כיום. הוא יעבור לצד בניינים נוספים בשכונה וכן בשוק המחודש. משך הסיור כשעה וחצי.

סיור רגלי בשכונת מלחה הישנה, שכונה היסטורית בעלת סמטאות ציוריות, שהיא 'כפר כיפה' יחיד במינו שהשתמר היטב. הכפר הוכרז על ידי רשות העתיקות כתל ארכיאולוגי, והוא מיועד לשימור עוד מתקופת המנדט הבריטי. צללית הכפר שימשה השראה לאדריכלי מוזיאון ישראל בירושלים. בסיור עם ציפי רון – חברת ועדת השימור העירונית לשעבר, פעילה סביבתית ויקירת ירושלים – יוצג הכפר ההיסטורי אשר בנוי על תל עתיקות ומוזכר במקרא מספר פעמים.